עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחדש טבת תשפ"א >> יום שלישי כ"א טבת
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

אחרי שהרבי הזקן הסביר לנו בפרק י"ג של תניא מי היה באמת רבה, מסביר לנו הרבי הזקן תשובה לשאלה מפרק א' של תניא, איך איוב אומר שהאלוקים בורא צדיקים ורשעים? הרי צדיק ורשע זה בחירה של כל אחד, מי שרוצה לגנוב גונב מבחירה רעה, האלוקים לא מתערב ברצון של האדם לגרום לו לחטוא. ועל זה מתרץ הרבי הזקן כאן בפרק י"ד של תניא: איוב אמר בראת צדיקים - הכוונה לצדיקים כאלה כמו הרבי שליט"א מליובאוויטש שנולד "בעל מום", בלי יצר הרע. אין לו שום תאוות כמו רבה שבתוך המערה שלו עמוק בלב יש רק דבש. הקב"ה יצר אותו ככה ואין לרבי מליובאוויטש מלך המשיח בחירה לעשות רע. זה שאיוב אמר שאלוקים ברא רשעים הכוונה לרשעים כאלה שעולים להם מחשבות רעות, ומיד הם מתגברים על המחשבות הרעות. וזה בינוני, שאפילו אם הוא יתגבר כל היום, האלוקים לא מוציא לו את היצר הרע הפנימי. דהיינו הקב"ה ברא אותו באופן כזה שתמיד יעלו לו הרהורים רעים, אבל הוא יתגבר עליהם בבחירתו החפשית ולא יחטא. כי כל אחד מישראל יכול להתגבר על עצמו ולא לחטוא.

מילות התניא המקוריות:

פרק יד
והנה מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה כי הבינוני אינו מואס ברע שזהו דבר המסור ללב ולא כל העתים שוות אלא סור מרע ועשה טוב דהיינו בפועל ממש במעשה דבור ומחשבה שבהם הבחירה והיכולת והרשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשוב גם מה שהוא נגד תאות לבו והפכה ממש כי גם בשעה שהלב חומד ומתאוה איזו תאוה גשמיית בהיתר או באיסור ח"ו יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי באמרו ללבו אינני רוצה להיות רשע אפי' שעה אחת כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד ח"ו מה' אחד בשום אופן כדכתיב עונותיכם מבדילים וגו' רק אני רוצה לדבקה בו נפשי רוחי ונשמתי בהתלבשן בשלשה לבושיו ית' שהם מעשה דבור ומחשבה בה' ותורתו ומצותיו מאהבה מסותרת שבלבי לה' כמו בלב כללו' ישראל שנקראו אוהבי שמך ואפי' קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדושת ה' ולא נופל אנכי ממנו בודאי אלא שנכנס בו רוח שטות ונדמה לו שבעביר' זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלהי ישראל וגם שוכח אהבתו לה' המסותרת בלבו אבל אני אינני רוצה להיות שוטה כמוהו לכפור האמת. משא"כ בדבר המסור ללב דהיינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה או אפי' שלא בתכלית שנאה הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו אלא ע"י גודל ותוקף האהבה לה' בבחי' אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עוה"ב. ועל זה אמרו רז"ל עולמך תראה בחייך כו' ואין כל אדם זוכה לזה כי זהו כעין קבול שכר וכדכתיב עבודת מתנה אתן את כהונתכם וגו' כמ"ש במ"א. ולכן אמר איוב בראת צדיקים וכו' וכדאיתא בתיקונים שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחי'. חסידים גבורים המתגברים על יצרם מארי תורה נביאים כו' צדיקים כו' ע"ש:


פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

ח"ו = חס ושלום
אפי' = אפילו
ית' = יתברך
כללו' = כללות
ואפי' = ואפילו
שבעביר' = שבעבירה
משא"כ = מה שאין כן
ע"י = על ידי
בבחי' = בבחינת
עוה"ב = עולם הבא
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
כמ"ש = כמו שכתוב
במ"א = במקום אחר
ובחי' = ובחינת
ע"ש = עיין שם
 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים