עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחדש טבת תשפ"א >> יום ד' טבת
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

בשיעור הקודם בפרק שישי של תניא מסביר לנו הרבי הזקן: שהאלוקים נותן חיות בזריקה מאחורה לרשעים ולגויים עובדי אלילים. והחיות שמהווה אותם היא חיות אלוקית אבל נקראת קליפה, כי הקליפה מכסה על הפרי שזה החיות האלוקית. אי אפשר להוציא את החיות האלוקית החוצה לראות אותה בגילוי, כי האלוקים מסתתר שמה עד שתבוא הגאולה ואז הקליפות יפלו ונראה את החיות שהסתתרה שם כל זמן הגלות. כל זה ההסתר הוא לרשעים ולגויים עובדי אלילים. אבל הנשמה הבהמית של יהודי, היא נקראת קליפת נוגה. כי החיות האלוקית לא מסתתרת כל כך בבהמי היהודי. לכן קל יותר להחזיר בתשובה יהודי ואילו גוי קשה מאוד לדבר איתו על שבע מצוות בני נח. כי הגוי אומר כל דבר שהוא שומע כן, כן, כן. אבל הוא לא קולט כמעט כלום והוא נשאר באיוולתו. ממש כמו הפוליטיקאים היהודים בכנסת שלדבר איתם, זה כמעט כמו לדבר עם שלוש קליפות הטמאות. היות וכל ענינם זה להחניף לגויים שהם שלוש קליפות טמאות. אבל אצל יהודים פשוטים גם אצל קיבוצניקים יותר קל לגלות חיות אלוקית שמסתתרת אצל קליפת נוגה אצלם. הקליפה שלהם יורדת בקלי קלות ורואים את האור האלוקי שמחיה אותם.  גם יהודי חרדי אם הוא הולך לחפש תענוגות לא בכדי ללמוד תורה אלא כדי לזלול ולשבוע, גם אם הוא אוכל כשר בכל זאת הוא נקרא קליפת נוגה - עד שיחזור בתשובה וילמד תורה. אבל אם יהודי אפילו לא דתי עושה ספורט על מנת שיהיה לו כח לקום בבוקר להתפלל הוא כבר לא נקרא קליפת נוגה, אלא חוזר בתשובה.

מילות התניא המקוריות:

פרק ז
אך נפש החיונית הבהמית שבישראל שמצד הקליפה המלובשת בדם האדם כנ"ל ונפשות בהמות וחיות ועופות ודגים טהורים ומותרים באכילה וקיום וחיות כל הדומם וכל הצומח המותר באכילה וכן קיום וחיות כל המעשה דבור ומחשבה בענייני עוה"ז שאין בהם צד איסור לא שרש ולא ענף משס"ה מצות לא תעשה וענפיהן דאורייתא ודרבנן רק שאינן לשם שמים אלא רצון הגוף וחפצו ותאותו ואפי' הוא צורך הגוף וקיומו וחיותו ממש אלא שכוונתו אינה לשם שמים כדי לעבוד את ה' בגופו לא עדיפי מעשה דבור ומחשבות אלו מנפש החיונית הבהמית בעצמה והכל כאשר לכל נשפע ונמשך ממדרגה השנית שבקליפות וסטרא אחרא שהיא קליפה רביעית הנקראת קליפת נוגה שבעולם הזה הנקרא עולם העשיה רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכה [שממנה באות מדות טובות שבנפש הבהמית שבישראל כמ"ש לעיל] והיא בחי' ממוצעת בין שלש קליפות הטמאות לגמרי ובין בחי' ומדרגת הקדושה ולכן פעמים שהיא נכללת בשלש קליפות הטמאות [כמ"ש בע"ח שער מ"ט ריש פ"ד בשם הזהר] ופעמים שהיא נכללת ועולה בבחי' ומדרגת הקדושה דהיינו כשהטוב המעורב בה נתברר מהרע וגובר ועולה ונכלל בקדושה כגון ד"מ האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו' או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה ועולה לה' כעולה וכקרבן. וכן האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח לבו לה' ולתורתו ועבודתו שצריכים להיות בשמחה וכמו שעשה רבא לתלמידיו שאמר לפניהם מילתא דבדיחותא תחלה ובדחי רבנן.


פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

כנ"ל = כנאמר לעיל
עוה"ז = עולם הזה
משס"ה = מ365
ואפי' = ואפילו
כמ"ש = כמו שכתוב
בע"ח = בעץ חיים
בבחי' = בבחינת
ד"מ = דרך משל
וי"ט = ויום טוב
 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים