הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן בפרק ז' בשער היחוד והאמונה ומבאר לנו: כל המשל שהבאנו לעיל, בנוגע לנשמה בגוף האדם שמרגישה כל דבר, בעצם זה משל שלא דומה לנמשל. כי אצל אלוקים, העולם באמת לא תופס מציאות, והנבראים לא משנים אותו. מה שכתוב בתורה: 'נחת רוח לפני', זה רק כדי לסבר את האוזן האנושית, שנבין קצת רוחניות מהי. אבל, באמת אי אפשר להשיג את המהות האלוקית, רק לדעת את מציאותה. אותם אנשים שלמדו בכתבי האר"י את העיניינים שמובאים שם כמשל, הם למדו את העיניין כפשוטו, הם שכחו דבר אחד: כמו שאין פשט יוצא מדי פשטותו, כך אין סוד יוצא מדי סודו. כמו שלומדים פשט בתורה שבכתב כפשוטו, כך צריך ללמוד סוד בצורה של סוד, הכל משל וחידה. כל כתבי האר"י הם משל וחידה, כמו שיר השירים. מה שכתוב שאלוקים צמצם את עצמו, זה משל וחידה, כדי לסבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע. אלוקים נמצא בכל מקום, גם במקומות מטונפים. כל יצור לא נעלם ממנו, וחושך ואור שווים לאלוקים. רק שהוא החליט להתגלות ליהודים על הר סיני.
מילות התניא המקוריות:
והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעוה"ז רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת והנה מלבד שא"א כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו שהוא ממקרי הגוף על הקב"ה הנבדל מהם ריבוא רבבות הבדלות עד אין קץ אף גם זאת לא בדעת ידברו מאחר שהם מאמינים בני מאמינים שהקב"ה יודע כל היצורים שבעוה"ז השפל ומשגיח עליהם וע"כ אין ידיעתו אותם מוסיפה בו ריבוי וחידוש מפני שיודע הכל בידיעת עצמו הרי כביכול מהותו ועצמותו ודעתו הכל א' וז"ש בתקונים תיקון נ"ז דלית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין ובר"מ פ' פנחס איהו תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה כו' איהו סוכ"ע כו' ולית מאן דנפיק מרשותי' לבר איהו ממכ"ע כו' איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה עילא ותתא ולית קורבא בד' יסודין אלא בקב"ה כד איהו בינייהו עכ"ל. ור"ל לית מאן דתפיס בי' שאין מי שיתפוס בהשגת שכלו מכל שכלים העליונים במהותו ועצמותו של הקב"ה כמ"ש בתקונים סתימא דכל סתימין ולית מחשבה תפיסא בך כלל וגם בתחתונים אע"ג דאיהו ממכ"ע אינו כנשמת האדם תוך גופו שהיא נתפסת תוך הגוף עד שמתפעלת ומקבלת שינויים משינויי הגוף וצערו מהכאות או קרירות או חמימות האש וכיוצא משא"כ בהקב"ה שאינו מקבל שום שינוי משינויי עוה"ז מקיץ לחורף ומיום ללילה כדכתיב גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר לפי שאינו נתפס כלל תוך העולמות אע"ג דממלא לון
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
האריז"ל = האלוקי רבינו יצחק זכרונו לברכה
שהקב"ה = שהקדוש ברוך הוא
ח"ו = חס ושלום
מהעוה"ז = מהעולם הזה
שא"א = שאי אפשר
וע"כ = ועל כן
א' = אחד
וז"ש = וזה שכתוב
נ"ז = 57
ובר"מ = וברעייא מהימנא
פ' = פרשת
סוכ"ע = סובב כל עלמין
מרשותי' = מרשותיה
ממכ"ע = ממלא כל עלמין
עכ"ל = עד כאן לשונו
ור"ל = ורצה לומר
בי' = ביה
כמ"ש = כמו שכתוב
אע"ג = אף על גב
משא"כ = מה שאין כן
