דף הבית >> סיפורים >> סיפורי צדיקים >> הניסיון הגדול
 

 
הנסיון הגדול
 

 
רבי משה אלשיך חי בצפת בעושר רב, והיה מרבה לחלק צדקה לעניים. אולם לא רצה שהאביונים, הנהים מצדקותיו יתביישו ממנו וירגשו עצמם שלא בנוח. לכן היה תורם מכספו בסתר, והנצרכים לא ידעו מיהו הנדבן שמנדבותיו הם נהנים.

ערב אחד במוצאי שבת קודש, חזר רבי משה מבית הכנסת לביתו אחרי תפילת מעריב. עודנו מהלך בסמטאות הצרות שבפרבר העוני, שומע הוא יהודי, הנכנס לביתו החשוך ומברך בשמחה את בני ביתו: "שבוע טוב!"

ומיד מתחיל לזמר:

"אליהו הנביא!"
"אליהו התשבי!"
"אליהו הגלעדי!"
"במהרה יבוא אלינו
עם משיח בן דוד."

עודנו מרנן ושר התנפלה עליו אשתו מרת הנפש בצעקות: "מה אתה מזמר בשמחה רבה כל כך? האינך יודע שזה ימים אחדים לא בא אוכל אל פיות ילדינו? וגם מחר אין לי מאומה לתת להם. ראה באילו בלויי סחבות מסתובבים המסכנים..." – קוננה האישה. "איפה הוא, אליהו הנביא שלך שיבוא ויושיעך"? – שאלה בלעג מר.

שמע זאת הצדיק רבי משה אלשיך ונכמרו רחמיו על המשפחה העניה. מה עשה? רץ במהירות לביתו, מילא צרור דינרי זהב וחיש קל חזר למעונו הדל של העני. הוא השליך דרך החלון את האוצר, וברח...

ובבית, לפתע – אורה ושמחה, אוצר מן השמים! מי מילל ומי פילל! כל בני המשפחה רקדו יחדיו, צהלו ושמחו ברינה, וקפצו בשירה אדירה:

"אליהו הנביא!"
"אליהו התשבי!"
"אליהו הגלעדי!..."

רעש גדול התעורר בשמים עקב מעשהו הנפלא של רבי משה אלשיך. כל המלאכים הטובים אשר נוצרו מדינרי הזהב הרבים, באו לפני אלוקים. צבא השמים הרעיש את כל העולמות העליונים. הכל. קראו: "איזה צדיק!!!"  "איזה נדבן!!!"

לפתע הגיע בצעדים מהירים השטן, והתחיל לעקם את פרצופו ולנענע את ראשו אילך ואילך בקטרגו ברשעות: "מה הרעש? רבי משה איננו זך וטהור כל כך! אני ארד למטה לעולם התחתון ואנסהו. ונראה אם יעמוד בנסיון." כך קרא השטן בהיותו בטוח בכשלון הצדיק.

ואומנם, בליל שבת קודש הגיע לבית הכנסת לתפילת ערבית כעובר אורח הלבוש בלויי סחבות. במשך התפילה הסתובב אנה ואנה וקרא בקול: "רעב אני! מי יאכילני?" "אני רעב! רוצה לאכול!"

ניגש אליו רבי משה ואמר לו בנחת: "אל תדאג, ר' יהודי! אתה תבוא לביתי, ואתן לך לאכול בעזרת ה'."

מיד לאחר התפילה בא  האורח העני לביתו של הצדיק הנדבן והחל בקריאותיו: "אני רעב!" "אני רעב!"

רבי משה קרא בחטף את "שלום עליכם...", במהירות קידש על היין, ומיד לאחר נטילת הידיים ישבו לאכול. לאורח הגישו מנות גדולות של דגים, מרק, בשר ותוספות מתוספות שונות. אך הוא חיסל תיכף ומיד את כל המעדנים המוגשים לפניו וקרא: "אני רעב!"

נתן לו מארחו את כל המאכלים שהיו בביתו. הוא הוציא הכל מהמזווה והגיש לפני אורחו. אך האורח הגרגרן הכניסם לפיו, בלע כף אחרי כף, כמעט שלא לעס את האוכל. במהירות הריק את כל הצלחות והמגשים שהוגשו לפניו וחזר לפזמונו: "אני רעב!"

מכניס האורחים הלך לשכניו וביקשם לתת לו מזון עבור אורחו. אך גם כל מאכלי השכנים לא השביעו את הרעבתן. אז הבטיח לו מארחו הטוב: "אל תדאג, אתה לא תצא רעב מביתי. אצלי תשבע".

מיד עם צאת השבת ציוה הנדבן לשחוט שור גדול. הוא ביקש להאכיל את אורחו בשור שלם כדי להשביע את רעבונו. אולם השור נטרף בשחיטה. היה לו, לרבי משה, היזק גדול מכך אך לא היה לו אכפת. מטרה אחת עמדה לפניו באותה שעה: להשביע את העני, ויהי מה. לכן הזמין שור נוסף לשחיטה, אלם גם זה נטרף. הזמין שור שלישי, ואף הוא כקודמיו אינו כשר למאכל. אך הצדיק לא התייאש. הוא המשיך להזמין שוורים בזה אחר זה, אך כולם טרפים היו. שחטו עשרה שוורים, עשרים, שלושים, וכולם טרפים. מה קורה כאן? מעשה שטן! השטן מטריף ביד נעלמה את השוורים. הוא עובד קשה, נלחם, אך רבי משה אינו נכנע. הוא ממשיך ומצווה: "הביאו שור נוסף לשחיטה!"

הביאו עוד שור ועוד שור, שלושים ותשעה שוורים בזה אחר זה נשחטו ונטרפו, וההלך התמהוני עומד שם במשך כל הזמן ומקונן: "אני רעב!"

אך לא איש כרבי משה אפשר להכעיס. הוא אינו כועס. בסבלנות מרגיע הוא כל הזמן את אורחו ואומר לו בנחת: "אל תדאג. אני אשביעך בעזרת ה'."

וממשיך ומצווה: "הביאו שור נוסף לשחיטה!"

הביאו את השור הארבעים לשחיטה ו... ברוך ה'!!! השור כשר!!! אבל מה קרה עכשיו? העני המוזר נעלם. השטן פרח חזרה לשמים, אבל וחפוי ראש, מודה בכשלונו.

רעש גדול קם בשמים. רבי משה אלשיך ניצח את השטן. עמד הצדיק בנסיון הקשה. מה יהיה שכרו?

מן השמים ירדו וגילו לו אחד משבעים פנים שיש לתורה. וכבר באותו ערב התחיל לכתוב את פירושו המפורסם לתורה, פירושו של רבי משה אלשיך.