דף הבית >> סיפורים >> סיפורי צדיקים >> שני ה'קמצנים'
 


שני ה"קמצנים"

סיפרו עליו, על אחד מעשירי הורודנה, שהינו קמצן מופלג, ואולם למרות השמועות, שהלכו אודותיו, החליט רבי נחום מהורודנה, בעת שיצא לאסוף כספים לצדקה, להיכנס גם לביתו של אותו עשיר.

בא איפוא אל בית העשיר, התמהמה שם זמן מה, ויצא החוצה – כפי שסיפרו הבריות – בידיים ריקות. ומאז אותו יום לא הוסיף לבוא אל בית העשיר הזה, בעת שעסק במגביות צדקה.

לימים הלך העשיר הקמצן לעולמו. או אז הגיעה העת לה ציפו הכל: אנשי ה"חברא קדישא" החליטו להיפרע מהמנוח הקמצן, ואף מבנו, שקמצן היה לא פחות מאביו, ועל כן סרבו לקבור את הנפטר במרכז בית הקברות, אלא במקום עלוב ומבוזה – בצד, על יד הגדר.

כשנודע הדבר לרבי נחום, בא לראשי ה"חברא קדישא" ובפיו בקשות ותחנונים, כי יקברו את העשיר שנפטר במרכז בית הקברות, כיאה לאנשים מכובדים.

"והלוא קמצן מופלג היה, וסירב לתת פרוטה לצדקה!" – מחו אנשי ה"חברא קדישא".

"מיתתו היא כפרתו", חינן רבי נחום את קולו – "אין אנו רשאים לזלזל בכבודו לאחר מותו".

מול תחנוניו של רבי נחום לא יכלו אנשי ה"חברא קדישא" לעמוד, והם הסכימו לקבור את הנפטר במקום שביקש הרב.

בעיר הורודנה המשיך להתגורר בנו של המנוח. אף הוא היה קמצן כאביו, ואנשי הורודנה נתנו ליבם לכך, שרבי נחום מדיר את רגליו תמיד מביתו של האיש. סברו יהודי העיר, כי אביו של העשיר הקמצן פגע בכבודו של רבי נחום, ועל כן הוא מסרב להיכנס אף לבית בנו.

לא ארכו הימים ואותו עשיר קמצן, בנו של העשיר הקמצן, הלך גם הוא לעולמו. מיד כשנודע בעיר על פטירתו, נחפז רבי נחום אל אנשי ה"חברא קדישא" וביקש מהם, שלא יעזו לזלזל בנפטר, ויקברוהו במקום מכובד.

חלפו שנים ורבי נחום מהורודנה נתבקש לישיבה של מעלה. כשפתחו את צוואתו מצאו כתובות המילים הללו: "אם יש מקום בבית הקברות, בסמוך לקבריהם של האב והבן העשירים – קמצנים, אבקש שיקברוני בסמוך אליהם".

ובהמשך הסביר רבי נחום את המניע לבקשתו: כשנכנס בפעם הראשונה לביתו של האב העשיר וביקש ממנו כסף לצדקה, השיב לו האיש, כי הוא נותן רק "מתן בסתר", ואם יבטיח לו רבי נחום, כי לא יספר לאיש – מתחייב הוא לתת לו מידי שבוע בשבוע סכום כסף גדול בעבור עניי העיר.

ואכן, מאז אותו יום – משך שנים – היה העשיר הזה, ולאחר מותו – בנו, פוגש את רבי נחום במקום סתר בשעת לילה, ושם היה מגיש לו צרור כסף, תרומתו בעבור עניי העיר.

"כלום לא אחפוץ להיקבר בסמוך לשני צדיקים כאלה?" – כמו ריחפה באוויר שאלתו של רבי נחום...