דף הבית >> סיפורים >> סיפורי צדיקים >> הרוסים באים
 

 
הרוסים באים



 
בעת ששלטו הרוסים על פולין, ניסו הפולנים למרוד בהם ולפרוק את עולו של השלטון הרוסי. אירע, שכנופיה בת אלפי פולנים התקבצה ובאה את אחד מיערות פולין, ומשם יצאו אנשיה וכבשו מידי הרוסים את ערי הסביבה. כרגיל במאורעות מעיל אלה, כשרבים בני האומות, השעיר לעזאזל הם היהודים. כך אירע ליהודי אותו איזור. רכושם נפל טרף בידי הפורעים הפולנים, אך הללו לא הסתפקו ברכוש, הם בקשו גם את הנפש, את נפשו של העסקן היהודי, ר' שמשון.
 

מה עשו? העלילו עליו כי מרגל רוסי הוא, ומדווח לאדוניו על כל תנועותיהם של המורדים הפולנים. ואם מרגל הוא – אחת דינו למות בתליה!

כשהגיעה הבשורה הרעה לאוזני היהודים, הייתה העיר כמרקחה. ניסו היהודים להזם את עלילת השקר, השתדלו אצל השלטונות להעביר את רוע הגזירה – אך הכל לשוא.  הפולנים הכינו את עמוד התליה בכיכר העיר, וחיכו ליום המיוחל בו יוצא היהודי להורג קבל עם ועידה.

והיהודים עומדים מנגד ואינם יודיעם אנה הם באים. והנה, בבקרו של היום המיועד לתליה פרץ ר' נחום, מלמד התינוקות, אל בית המדרש ובקול זעקה פנה לקהל: "יהודים! מדוע תשתקו?! הפולנים מתכוננים לתלות היום את ר' שמשון! ואתם מחשים! כיצד מרשים יהודי העיר לבצע מעשה איום שכזה?!"

זעקותיו של מלמד התינוקות חדרו ללבבות. אך היו מבין הקהל שניסו למתן את ר' נחום. "וכי מה נעשה?" שאלו. "הרי ניסינו את כל הדרכים העומדות לרשותינו, והפולנים אוטמים אוזניהם משמוע!"

ר' נחום לא שעה לדברים. כסופה פרץ מבית המדרש ורץ, מהר ככל שהוליכוהו רגליו, אל כיכר העיר. כבר מרחוק ראה את מחזה האימים: התליינים כורכים את חבל התליה לצוארו של ר' שמשון!

סוער כולו קרב ר' נחום את התליינים: "הפסיקו! הפסיקו!" קרא בקול גדול. "חכו! עומדים אתם לתלות אדם חף מפשע! לא הוא חטא! אני! אני מסרתי את סודותיכם לרוסים. אני הוא המרגל, ולא ר' שמשון! תלו אותי, את המרגל האמיתי!"

אך הפולנים, שידעו כי זוהי עלילת שוא ושני היהודים אינם מרגלים, רצו לתלות דוקא את ר' שמשון, את היהודי הנכבד והחשוב, ולא את היהודי הפשוט העומד מן הצד וצועק כי הוא המרגל.

"חה – חה – חה" צחקו התליינים אל תוך פניו של ר' נחום הנסער. אך ר' נחום לא נרתע. במרפקיו פילס לו דרך היישר אל עמוד התליה. ניסו להודפו, אך הוא המשיך במאמציו והגיע עד ר' שמשון. ואז קרע עת החבל מצווארי הנידון לתליה! התליינים הפליאו בו מכותיהם, אך ר' נחום ספג את המכות והמשיך...

ונה נשמעה צעקה בכיכר העיר: הרוסים באים! הרוסים באים!

מהומה קמה בכיכר. כל הפולנים פתחו במרוצה, וברחו מפחד הרוסים הקרבים והולכים...
בכיכר נותרו שני אנשים בלבד: ר' שמשון, חיור כסיד, מסרב להאמין שעודנו חי. ומולו ניצב ר' נחום, מלמד התינוקות, ובפיו מילות תודה ל – ה', על שעזר לו להציל את ידידו.