כאשר עמד יעקב אבינו לצאת לחרן פנה קודם לכן אל בית עֶבֶר והשקיע את עצמו ארבע עשרה שנים בלימוד התורה. אחר כך, כשהגיע להר המורייה ושכב לישון שם, אומרת התורה: "וישכב במקום ההוא". המדרש מפרש: "כאן שכב
לאחר שהפרשה הקודמת, פרשת 'תולדות', מסתיימת בסיפור שנאתו התהומית של עשיו אל יעקב על כך שלקח את ברכתו - ועד כדי כך שרצה להורגו: "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו
אך למרות כל זאת הרי שיעקב ירד לחרן, יעקב הבין שלא די בעצם הישיבה באוהלה של תורה והסתופפות בעולם של קדושה וטהרה. זה היה טוב ודרוש כשלב ראשוני וכהכנה – אבל לקראת הקמתו של עם ישראל הרי שהיה עליו לצאת מן