שמחת יום טוב
בכל חג אנו מצווים על "שמחת יום טוב", לענג את היום במאכל ובמשקה. לכן גם אסור לצום בחגים, חוץ מתענית חלום. אם אדם חלם חלום לא טוב שמטריד אותו, מותר לו לצום על מנת לבטל את החלום, אפילו בחג. הצום מרגיע ומשמח אותו וזה עונג עבורו. חג השבועות שונה מיתר החגים, אסור לצום בו אפילו תענית חלום.
חג הפסח נקבע כזכר לחסד גשמי – היציאה מעבדות מצרים לחירות. גם חג הסוכות נקבע כזכר לחסד גשמי – ענני הכבוד בהם הושיב אותנו ה'.
בחגים אלו שהם זכר לחסד גשמי מותר לצום תענית חלום. ואילו בחג השבועות שהוא חסד רוחני – מתן תורה, אסור לצום תענית חלום. מדוע?
התורה ניתנה לנו, נשמות בגופים. קיום המצוות לא מועיל רק לנשמה, אלא גם לגוף. המצוה מזככת ומעדנת את הגוף ומחדירה בו קדושה. בחגים מותר לצום תענית חלום בגלל החלום הרוחני בו אנו שקועים, הנשמה ישֵׁנה בגוף. אם גוף של יהודי לא יכול להתענג באכילה בחג, זה בגלל שהנשמה לא מקרינה מספיק על הגוף, הנשמה במצב של שינה. זו אינה המציאות האמיתית של היהודי, אלא כעין חלום. אילו לא היה חולם, היה הגוף גם כן נהנה מהמזון של החג.
חג השבועות מיוחד בכך שבמתן תורה אלוקים החדיר אלוקות בכל רבדי הבריאה. קול מתן התורה נשמע מכל רוחות השמים ונקלט בכל נברא. כאשר האור האלוקי אכן חודר לכל הדרגות, עד המקומות הנחותים ביותר, אין עוד מצב של שינה וחלומות. אפילו הדרגות הגשמיות הנמוכות ביותר של הגוף חשות את שמחת החג ומתענגות בו. לכן רק בחג השבועות אסור להתענות אפילו תענית חלום.
