עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> סיפורים מבית חב"ד >> ראש השנה בניו דלהי
 

 
ראש השנה בניו דלהי

 

בדרך כלל, בעלי העסקים ההודים מכבדים אנשי דת אחרים. כשפנה שליח הרבי מליובאוויטש שליט"א בבית חב"ד הודו בניו דלהי לבעל בית המלון הסמוך לבית חב"ד הודו בבקשה להשכיר לו את גג המלון, כדי לאכלס את המוני המטיילים הישראלים הרבים שהיו אמורים להגיע לסעודת ערב ראש השנה, ציפה שייענה בחיוב, אך בעל המלון הפתיע את הרב נחמן נחמנסון בסירוב: "אני מצטער, אדוני, אבל איתכם הישראלים אין לי חשק להתעסק, צר לי מאוד, אבל התשובה שלי היא שלילית".

הרהר הרב נחמן מה יעשה. ממילא היה עסוק מאוד בפעילויות המגוונות שלפני החג – בשיעורי התורה הרגילים שכעת, בסוף חודש אלול, נתמלאו בלומדים רבים מבכל חודש: בסבב תקיעות השופר במסגרת 'מבצע שופר' של ימי חודש אלול, בשיחות עם המטיילים הישראלים הרבים שהגיעו לבית חב"ד הודו ועוד ועוד. ועכשיו נוספה לכל אלה הדאגה למקום מתאים נאה ומסודר, שבו יוכל לארגן את תפילות וסעוודות החג להמוני הישראלים שיגיעו לבית חב"ד הודו. משיחות עם המטיילם שהגיעו ראשונים, הבין הרב נחמנסון שהשמועה על מה שהמטיילים כינו 'ליל הסדר של ראש השנה' כבר עוברת ביניהם מפה לאוזן – והיכן יארח עכשיו את כולם? יכול היה אומנם לחפש בית מלון או אולם אחר שצמוד אליו מטבח, אלא שהמקום היה צריך להיות קרוב לבית חב"ד הודו כדי להעביר אליו ציוד הכרחי ודברי מזון ולהקל על המטיילים שילונו במלונות בסביבה וכו' – ועכשיו נענה בשלילה מבעל המלון הסמוך ביותר לבית חב"ד הודו....

כבכל מקרה של קשיים בלתי צפויים בשליחות, החליט הרב נחמנסון לפנות אל הרבי מלך המשיח שליט"א באמצעות ה'אגרות קודש', לכתוב על הבעיה שהתעוררה ולבקש עיצה וברכה, ישב ותיאר במכתב את מצוקת המקום שהוא נקלע אליה – החג כמעט בפתח ועדיין לא מצא מקום הולם לאירוחם של המוני המטיילים שיגיעו לסעודת החג ולימי החג.
הכריז הרב נחמנסון "יחי אדוננו...." ותחב את מכתבו לאחד הכרכים – כרך כ"ג – וכשפתחו לאחר מכן, היה זה בעמודים רפ"ב – רפ"ג. התנשם הרב נחמנסון עמוקות להגיע עצמו ולתת להגיונו להשתלט על ליבו וכשנרגע מהמתח, עבר בקריאה מהירה על האיגרת הראשונה, וכך מצא כתוב בה: "וימצאו הפתרון הנכון לטובת התלמידות/ות (שהרי סוף סוף הם העיקר)..." ובסיום האגרת נכתב: "ארשה לעצמי לצרף בזה העתק מכתבי כללי לראש השנה הזאת... אודות בתי הכנסיות בכפר חב"ד, מיסודו ובהנהלתו של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא ישראל, התפתחותם והרחבתם וכו'.. וגדול זכות הרבים אשר יכוונו בהחלטותיהם לתכלית האמיתית, כיוון לרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר מייסד הכפר ומנהלו. בברכת הצלחה בכל ענייני בית הכנסת בתוככי כללות עינייני כפר חב"ד.

לתשובה ברורה יות מזו, לא ציפה. עתה היה כבר היעד ברור – הולכים לחפש מקום שישמש בית כנסת באופן מורחב לטובת התלמידים והתלמידות – ויש גם ברכה 'להצלחה בכל ענייני בית הכנסת' כרצונו של הרבי הריי"צ חמיו של הרבי מליובאוויטש  שליט"א– וכי יכולה להתקבל ברכה קולעת מזו?....

בעודו מהרהר בעניין, צלצל לפתע הטלפון ובצידו השני של הקו שמע  קול מוכר דובר באנגלית במבטא הודי. "אדוני כבר לא זוכר אותי? רק לפני כמה שעות אדוני ביקש ממני לשכור את גג המלון שלי ועניתי לאדוני תשובה שלילית... אחר כך חשבתי שכדאי להתייעץ. דיברתי עם קרוב שלי שיש גם לו בית מלון בעיר קלקוטה והוא סיפר שהישראלים שמגיעם לחגים שלכם, לא עושים צרות אלא להיפך... מתנהגים בנימוס, לא שוברים רהיטים, לא משתכרים, לא גונבים... אם אדוני עדיין רוצה לשכור את הגג, אני מוכן – אפילו מוכן להשכיר לאדוני את כל המלון..."

כבש הרב נחמנסון את פליאתו ושמחתו והשיב בקול עינייני שהוא מוכן לשכור את המלון כולו, וכבר חשב כיצד יכשיר את המטבח וכיצד יקשט את הגג ויעלה אליו את השולחנות והכסאות וכו' וכו' – ואולי בכלל יש במלון אולם מספיק גדול לאירוחם של מאות ישראלים – ואז קטע את מחשבותיו קולו של בעל המלון: "אם כן, אדוני, אנחנו רק צריכים לסכם את המחיר. אחר כך, לפני התאריך שנסכים עליו, אפנה את כל האורחים מהמלון ואתן לך את המפתחות".

סיימו השניים את הדו שיח בהסכמה על מחיר, תאריך ושאר פרטים והשיחה ה'עסקית' התסתיימה. ישב לו הרב נחמנסון במקומו וקרא שנית האיגרת בכרך הפתוח, ונאנח בהודיה לאלוקים ולרבי – ופתאום התעשת. מה אני יושב כאן ומתפעל מהאיגרת? הרי הוא רוצה לראות אותי פועל!... אין זמן, צריך לפתוח מיד בהכנות!...

'ליל הסדר של ראש השנה' ממש בפתח והמירוץ נגד השעון בעיצומו. ואז – ממש כבליל הסדר לפני חצי שנה החלו להגיע בזה אחר זה המתנדבים הראשונים שהיו כבר מורגלים בחגים בבתי חב"ד הודו והציעו את עזרתם בהכנות לחג. כעבור יומיים קיבל את מפתחות בית המלון מבעליו ושמח לגלות שבקומתו הראשונה מצויים אולם גדול שעשוי להכיל מאות סועדים ולצידו מטבח. הכשיר הרב נחמנסון את המטבח בעזרת מספר בחורי ישיבה שנשלחו לסייע לו, ובינתיים התארגן צוות שמנה כשלושים איש עסק במרץ רב בהכנת התבשילים בבית חב"ד הודו – החל בקילוף תפוחי אדמה וכלה בניקוי הדגים והכל בהשגחתו של הרב נחמנסון. העבירו הבחורים את התבשילים למטבחו המוכשר של בית המלון ופתחו גם בהכנת האולם וקישוטו. ובעוד אלה טרודים בהכנות, גבר זרם המטיילים שהגיעו לבית חב"ד הודו ומלאו בחפציהם את כל חדריו ואת החצר סביבו.

ערב ראש השנה, הכל היה מוכן – התבשילים, האולם, השולחנות והספסלים שחלקם הועברו מבית חב"ד, ובצד המטבח עמדו והמתינו המתנדבים והמתנדבות שעמדו לשמש מלצרים ומגישים. לקראת התפילה וסעודת החג, נחצה האולם לעזרת גברים נפרדת מעזרת הנשים במחיצה ראויה והקהל זרם פנימה.

כארבע מאות גברים ונשים נכנסו לאולם, שלחלקם הייתה זו 'טבילת אש', כלומר השתתתפות ראשונה בחייהם בחג יהודי הנערך כהלכה וכמנהג ישראל. הביט בהם הרב נחמנסון וכבש חיוך. הצעירים הללו היו לבושים במגוון לא ייאמן של בגדים; הגברים חובשים כיפות, תרבושים, 'בנדנות' שכיסו את מצח והפדחת ומה לא. והנשים אף הן יושבות בעזרה שלהן, עטויות בבגדי חג של כל עדות ישראל – וכל אחד ואחת בקהל הגדול מחזיק בידיו מחזור וממתין להוראותיו של הרב.

הרב פתח בתפילה, ארבע מאות הבחורים והבחורות עוקבים אחריו מילה במילה ועונים 'אמן' במקומות הנכונים, כוותיקים ובקיאים. לאחר הדרשה והתפילות, נפנו הכל לסעודת החג – המתנדבים והמתנדבות משמשים מלצרים ומעבירים לעל אחד ואחת את מנתם – והסעודה הייתה למשתה נלהב, שקול שירה אדירה נשמע בו בין מנה ומנה.

הדבר המאלף ביותר באותה סעודה של ראש השנה, סיפר לאחר מכן הרב נחמנסון, הייתה העובדה הבאה: כשפתחנו בתפילת ערבית של ראש השנה, החל לרדת בחוץ גשם זלעפות שנמשך כמעט כל הלילה. כשחשבתי מה היה קורה אילו בעל המלון היה משכיר לנו רק את הגג הפתוח, ממש התחלחלתי. אבל מנגד, חשבתי, הרבי מלך המשיח שליט"א הרי כתב 'בברכת הצלחה בכל ענייני בית הכנסת' – ומה אני מתעסק במחשבות של 'אילו' ו'אם'? הרי כשהרבי מברך, אין בכלל אפשרות שהברכה לא תתקיים".

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים