הפסוק הזה פותח את פרשת גאולתו של יוסף מבית האסורים, כאשר בא הקץ ("מקץ") לתקופת מאסרו.
המילה מקץ עצמה מרמזת גם להטלת הגבלה – מאסר, שהרי "קץ" פירושו הגבלה.
יוסף פותר את חלומותיו של פרעה – הוא מודיע לו שכעת יבואו על מצרים שבע שנות שובע ושלאחריהן יבואו שבע שנות רעב גדול, ואף מפרט בפניו מהי הדרך הנכונה להתמודד ולהצליח במצב קשה זה:
