עין תחת עין
עשיר מופלג חי בימי רב שרירא גאון. היה לו, לאותו עשיר, ספר תורה עתיק, שעבר אליו בירושה מאבותיו. את ספר התורה כתב עזרא הסופר, ועל כן היה יקר מכל יקר.
שני בנים היו לאותו עשיר, אשר חיו חיי שלוה וכל ריב ומחלוקת לא היו ביניהם. כך היה המצב בימי אביהם, אך כשחלה האב ונפטר לבית עולמו – או אז פרצה מחלוקת קשה בין השניים. ועל מה ניטש הריב? על ספר התורה העתיק והיקר. כל אחד מהם חפץ לרשת את ספר התורה, וכיון שכך, לא הצליחו האחים לחלק ביניהם את ירושת אביהם. כשגברו המריבות, ואש השנאה להטה בכל עוזה – החליטו השניים לפנות ליודעי דת ודין ולשטוח את טענותיהם ותביעותיהם.
פנו אל רב שרירא גאון. הוא שמע את טענות שני הצדדים, אך לא מצא כל דרך לפשר בין האחים. על כן הוציא פסק דין האומר: תערך חלוקת הירושה על פי הגורל.
קבלו האחים את הדין והטילו גורל בנוכחות רב שרירא ובית דינו. על פי הגורל זכה אחד האחים בספר התורה העתיק, ואילו השני זכה בכל הרכוש הרב, שהותיר אחריו אביהם.
אין לתאר את שמחתו של האח אשר זכה בספר התורה. כה מאושר היה על שהאיר לו הגורל פנים! ואחיו – אף שזכה בזהב ובכסף לרוב, לא נחשב הרכוש הזה בעיניו. מצטער היה על שלא הוא זכה בספר התורה, שכה חפץ לרשת!
באותה עת חי בעירם של האחים כופר אחד. המעשה בשני האחים ובגורל שערכו הגיע לאוזניו. חמתו בערה בו להשחית על שאחד האחים הסכים לוותר על הון עתק ובלבד שיזכה בספר התורה. החליט אותו כופר להטיל פסול בספר התורה, ואז – כך סבר – יראה אותו יורש, שאין הספר הזה קדוש ומיוחד יותר משאר ספרי התורה.
התחפש הכופר, לבל יכירוהו, ובא בחשאי אל בית הכנסת, שבו מונח היה ספר התורה המפורסם. הסתתר באחת הפינות עד רדת הערב. ואז, כשסוף סוף עזבו אחרוני המתפללים את המקום – הגיח ממחבואו ופנה היישר לארון הקודש. נטל את ספר התורה, הוציאו מנרתיקו ופתחו. ונה נפתח לפניו הפסוק "ועבדתם את ה' אלוקיכם" (שמות כג',כה'). מחק הרשע את האות ע' שבמילה "ועבדתם", ובמקומה כתב את האות א'. על ידי כך פסל את ספר התורה!
בקור רוח השיב הכופר את ספר התורה למקומו שבארון קודש ופנה להסתתר במקום מחבואו.
הגיע הבוקר ומתפללים החלו להגיע לבית הכנסת. כשנתמלא המקום יצא הכופר ממחבואו, והתערב בין האנשים, וכך לא נודע מעשהו לאיש.
כעבור זמן מה, כאשר הגיעו בקריאת התורה לפרשת משפטים ופתחו במקום זה את ספר התורה – התברר כי יש בו טעות: במקום האות ע' במילה "ועבדתם" כתובה האות א'!
כששמע זאת האח, אשר ירש את ספר התורה, הצטער על כך צער רב. מרוב עצב ועוגמה – חלה במחלה קשה. ידע האח, כי טעות בספר תורה ניתן לתקן, אך הדבר לא ניחם אותו. וכך אמר בצערו: "אם טעות שכזו מצויה בספר התורה הזה – אות וסימן הוא, שספר זה לא יצא מתחת ידיו של עזרא הסופר!"
ככל שעברו הימים – גדל צערו של האיש, ומחלתו החמירה והלכה. הרופאים שהוזעקו אליו לא מצאו תרופה למחלתו ואמרו נואש לחייו.
והנה, בא אליו אביו בחלום הלילה, וכך אמר לו: "בני, אל תצטער! את ספר התורה שירשת אמנם כתב עזרא הסופר, אך אותה טעות לא יצאה, חלילה, מתחת ידיו. איש רשע וכופר הוא שעשה את הרעה הזאת, כי רצה ליטול אוצר יקר זה מידיך".
גם בלילה הבא שב אותו חלום ופקד את החולה: אביו נראה אליו וסיפר לו על אותו כופר, שהטיל פסול בספר התורה הקדוש. ואף סימן מסר בידו האב: "לך מחר לבית הכנסת ושם, מתחת לשולחן, תמצא עין אחת. זוהי עינו הימנית של הכופר הרשע. כי בעת שמחק את הע' – נפלה עינו שלו לארץ, ונתקיים בו הכתוב "עין תחת עין". ואשר לטעות, המשיך האב, איש בל יתקן אותה, שכן בית דין של מעלה פסק, שעזרא הסופר יתקן במו ידיו את ספר התורה אשר כתב".
בבוקר המחרת – סיפר הבן את דבר חלומו לחכמי עירו, ובבואם לבית הכנסת מצאו, כי נכונים דברי החלום
