עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
מכתב מהנשיא  |  בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> סיפורים מבית חב"ד >> לילה בתחנת אוטובוס נידחת
 


לילה בתחנת האוטובוס הנידחת


אחד מהכללים הבלתי כתובים של המטיילות בהודו, הוא שלעולם אין לנסוע באוטובוס לבד, ובטח שלא בשעות הערב והלילה. כך גם למדה על בשרה מטיילת בהודו, אשר הרבי שליט"א מלך המשיח הצילה בכבודו ובעצמו מציפורניים נוכריות. ע"כ ועוד, בכתבה שלפניכם.

מספר הת' שניאור זלמן פוגאטש שי', שהיה בשליחות בבית חב"ד הודו בקאסול: "אחד מהכללים הבלתי כתובים של המטיילות בהודו, הוא שלעולם אין לנסוע באוטובוס לבד, ובטח שלא בשעות הערב והלילה.

לצערינו, במדינה שכזו על בערותם ואמונותיהם הטפלות, כבר אירעו מקרים מצערים בעבר, שהמחישו את גודל הסכנה הטמונה במעשה שכזה.
זה היה הרקע לסיפורה של הצעירה שנכנסה באותו ערב לבית חב"ד הודו בקאסול, כשהיא נראת מרוגשת ומפוחדת.

"מי זה?" היא קראה בהצביעה על תמונתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, "אני ראיתי אותו! הוא הרב של הודו? זה בדיוק האיש המבוגר שהיה איתי בתחנה בלילה!"
"אתם לא מאמינים, היא סיפרה למי שישב שם באותה שעה, מה עבר עלי בלילה האחרון.
במסלול טיולי תכננתי להגיע לקאסול, אלא שמהמקום הקודם בו הייתי אין אוטובוס ישיר, אלא צריך להחליף אוטובוס באחת העיירות הנידחות על אם הדרך.

ירדתי מהאוטובוס הראשון בשעה 8 בערב, כשעה וחצי עד להגעת האוטובוס הבא.
אלא, שכרגיל בהודו, שום דבר לא מתוכנן. מסיבה כל שהיא האוטובוס לא הגיע, עד עכשיו אין לי מושג למה.

מצאתי את עצמי מתכננת להעביר לילה בתחנה הנידחת, זאת משום שלא היתה באיזור איזו אכסניה שם אוכל לנוח עד לשעות לפנות בוקר, אז יגיע האוטובוס הבא.
התחלתי מתבוננת סביב, על המקום שיהיה משכני בשעות הקרובות, אלא שלחרדתי הבחנתי בשני טיפוסים מפוקפקים שהלכו והתקרבו לתחנת האוטובוס.

מאחר וכאמור לא היה אמור לעבור באותה שעה אוטובוס, הסקתי שכוונתם לא תמימה... הם נכנסו לתחנה והתיישבו כאילו בתמימות בשני קצוות הספסל, מימיני ומשמאלי, כשבכל כמה דקות הם מתחילים לצמצם את הרווח...

בשלב זה כבר לא ראיתי שיש לי מה לעשות. האיזור כולו שומם ולי גם כך אין לאן ללכת. פניתי בקריאה מעומק לבבי לבורא העולמים: "אתה היחיד שרואה אותי עכשיו במצוקתי, עזור לי!"
חלפו אך שניות ספורות, ולפתע נכנס לתחנה אדם מבוגר, בעל זקן לבן, שהתיישב אף הוא בתחנה.

כלל ידוע הוא אצל ההודים המקומיים, שהם מכבדים (בדרך כלל) את המבוגרים (בתורת המוסר ההודית, ישנם סדרי עדיפויות ברורים, ובלשונם-'קאסטות'). בראותם את האיש, המשיכו לשבת בחוסר מעש, כשהם מפסיקים את התקרבותם.

נשמתי לרווחה, אך לא ידעתי כמה זמן ישאר הזקן באיזור ויגן עלי. כנראה שהם גם התלבטו בדיוק באותה שאלה, אך מזוית אחרת. לאחר שחלפו כעשרים דקות ארוכות ולא נראה היה שאותו מבוגר מתכנן לעזוב את התחנה הם קמו ללכת ויצאו מהתחנה.

הזקן נשאר לשבת במקום לאורך כל הלילה, עד שהגיע האוטובוס לאחר מספר שעות.
עליתי לאוטובוס וכשהתיישבתי במקומי הסתכלתי לראות האם הוא גם עולה אחרי, אלא שהבחנתי שהוא פונה לעזוב את התחנה וממשיך בדרכו"...

הסיפור, שסופר זה עתה, השאיר הלם על כל הנוכחים בבית חב"ד הודו קאסול, כשלפתע התברר הכל. הרבי שליט"א מלך המשיח בכבודו ובעצמו, בלב הודו, מציל נפש יהודית מערלים.
בית חב"ד הודו מיהרו להשיב: "אכן, זה הרב של חב"ד בהודו, אבל לא רק בבית חב"ד הודו אלא בכל העולם.

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים