עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תאריכים חסידיים >> י שבט
 

י' שבט
 
יום של שני מנהיגים
 

שתי מאורעות אירעו ביום העשירי לחודש שבט הקשורים בקשר הדוק זה בזה. הראשון הוא פטירת רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד בשנת תש"י. וביום זה, שנה לאחר-מכן, קיבל על עצמו רבי מנחם מענדל שניאורסאהן  מלך המשיח שלט"א את הנהגת חסידות חב"ד.

רבי יוסף יצחק שניאורסאהן נולד לאביו, רבי שלום דובער, בעיירה הקטנה ליובאוויטש שבבלרוס. בהיותו בגיל 15 בלבד עירב אותו אביו בעסקנות ציבורית למען היהודים ברוסיה הצארית. בגיל 17 הוא מינה אותו כמנהל ישיבת 'תומכי תמימים' שזה עתה נוסדה.

תקופה קצרה לפני פטירת אביו התחוללה המהפכה הבולשביקית והקומוניסטים עלו לשלטון. הם הכריזו מלחמה חסרת פשרות נגד שמירת המצוות והחיים היהודיים ורבי יוסף יצחק ייסד רשת יהודית מחתרתית ששלחה מאות בחורי ישיבה ואברכים לרחבי ברית המועצות להפיץ תורה, לעודד קיום מצוות ולבנות מקוואות טהרה ומוסדות דת בסתר. פעילות זו עלתה לו במאסרו בשנת תרפ"ז ונגזר עליו דין מוות. בעקבות לחץ בינלאומי בוטל העונש באופן ניסי ורבי יוסף יצחק נאלץ לעזוב את רוסיה. גם לאחר יציאתו מברית המועצות עמד רבי יוסף יצחק בקשר הדוק עם חסידיו ועודד אותם לשמור על גחלת היהדות במסירות נפש.

מלחמת העולם השניה תפסה אותו בורשה שבפולין, ולאחר מאמצי חילוץ אדירים הוא הצליח לצאת מאירופה הבוערת ולהגיע לארצות הברית. שם הוא הכריז כי "אמריקה אינה שונה מהעולם הישן" ומיהר לייסד רשת של ישיבות ותלמודי תורה לבנים ולבנות ברחבי ארצות הברית.

היסורים בכלא הסובייטי, ההפגזות בורשה הנאצית והנדודים הותירו את רושמם ברבי יוסף יצחק. ביו"ד שבט שנת תש"י, בבוקרו של יום השבת, הוא הסתלק לבית עולמו.

בשנותיו האחרונות סבל הרבי מחולשה כללית, הוא היה חולה לב וגם ההליכה והדיבור היו קשים עליו. היסורים הרבים מהם סבל בהיותו ברוסיה נתנו את אותותיהם בשנים מאוחרות יותר.

לקראת שבת, י' שבט, שהוא יום היארצייט של סבתו של הרבי, הרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש, הוציא הרבי מאמר חסידות "באתי לגני".

בליל שבת כשהחסידים למדו את המאמר החדש הם הבחינו שחסר י' במילה שליט"א.
למחרת – כותב אחד מתלמיד הישיבה – כשהיינו בדרכנו ל-770 פגש בנו הדוור הכושי והוא סיפר לנו שהרבי... איננו... לא האמנו לו, היתכן... היינו המומים, כנראה שאינו דובר אמת. אבל בכל זאת הלב החל לפעום בחזקה והחשנו את צעדינו לעבר 770.

כשבאנו ל-770, התבררה לנו האמת המרה, הבשורה הרעה ביותר אותה שמענו בימי חיינו. הסובבים האיצו בנו ללכת לטבול במקוה . במקוה מצאנו את הרמ"ש (כך נקרא כ"ק אדמו"ר שליט"א בפי החסידים בחייו של אדמו"ר הריי"צ) הוא אמר לנו שהמקוה ישאר פתוח כל היום, סימן שכבר יודע, למרות שעל פניו לא ניכר דבר.
המוני חסידים גדשו את הפרוזדורים של 770 כשספרי תהילים בידיהם ודמעות זולגות מעיניהם.

אנחנו עולים לקומה העליונה, קומת המגורים של הרבי, ואומרים תהילים. רבים מהתמימים כבר נמצאים כאן, אצל כולם העיניים דומעות, הלב הולם בקצב מטורף ומסרב להאמין...

דלת חדר המיטות פתוחה, התמונה ברורה... שם על מיטה מתחת לסדין... נמצא עטרת ראשנו ותפארתנו... הלב מתכווץ.

הרופא החסידי ד"ר זליגסון, סיפר לנו שהבוקר עשר דקות לפני שמונה קיבל טלפון, שיגיע במהירות. כשהגיע, מצא את כ"ק אדמו"ר בתחילת הגסיסה, הוא הזריק שתי זריקות חזקות אך ללא הועיל... הנשימה הייתה כבידה. המשטרה הביאה מכונת הנשמה מלאכותית, אך שוב ללא הועיל. בשעה שמונה ושבע דקות "ניצחו אראלים את המצוקים ואבינו רכב ישראל ופרשיו עלה בסערה השמימה..."

ביום ראשון, יא' בשבט, התקיימה ההלויה. מסע ההלויה יצא מבנין הישיבה ברחוב בדפורד לבית העלמין שבספרינגפילד – קווינס.

 

החסידים הכואבים שמו את עיניהם על רבי מנחם מענדל, חתנו של רבי יוסף יצחק, שימלא את מקומו של חותנו. כבר קודם לכן התפרסם רבי מנחם מענדל כלמדן מופלג ובקי בתורת הנגלה ובחסידות, אשר מלבד בקיאותו הרבה במכמני התורה ידיו רב לו בפעולות למען עם ישראל: הוא מונה על-ידי חותנו לנהל את המוסדות המרכזיים "מרכז לעניני חינוך", הזרוע החינוכית של חב"ד ליובאוויטש; "מחנה ישראל", הזרוע החברתית; ו"קה"ת", הוצאת הספרים של התנועה.

במשך שנה רצופה סירב הרבי לקבל על עצמו את עול ההנהגה. רק שנה לאחר-מכן, ביו"ד בשבט שנת תשי"א, הרבי אמר 'מאמר חסידות' ובכך, כמסורת החבדי"ת, קיבל על עצמו באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

למרות שהשלטון הקומוניסטי בברית המועצות נמשך עד לשנת 1991 ולפיכך הרחיב הרבי ופיתח את המחתרת החבדי"ת שהקים חותנו, הרי שדורו של הרבי בשאר המדינות נהנה מרווחה יחסית. ברחבי העולם לא הצטרכו עוד יהודים להתמודד עם רדיפות ועינויים אלא עם שאלות של זהות יהודית. שאלות שהרבי קיבל לעתים תכופות כללו "היכן היה אלוקים בשואה" "כיצד מתיישבים דברי התורה עם תגליות המדע" ו"מה עמדת היהדות על הגילויים הטכנולוגיים החדשים". ואת חייליו שולח הרבי להילחם נגד הנגף המודרני המבקש להכחיד את העם היהודי: ההתבוללות.

האתגרים שעומדים בפני הרבי וחותנו  שונים לחלוטין, אך הרבי בענוותנותו מגדיר את עצמו כממשיך דרכו של חותנו. כאשר מדבר על הצלחת הפעולות להפצת היהדות ברחבי העולם,  מייחס אותם לחמיו, רבי יוסף יצחק.

יו"ד שבט, יום פטירתו של האדמו"ר הקודם והיום בו קיבל הרבי על עצמו את עול הנשיאות, הוא היום בו זוהרת אישיותם של שני גדולי עולם אלו.

 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים