"והגדת לבנך"
הסיפור הבא הוא סיפורו של רב ידוע מבני ברק אשר אינו נמנה בגלוי עם חסידי חב"ד, אבל בליבו הוא מעריץ ומוקיר את הרבי שליט"א.
הרב נולד בפריס, לפני למעלה מחמישים שנה. הוריו היו מבוגרים למדי בעת לידתו. אחר כך עלו הוא והוריו ארצה והשתכנו בירושלים. הוא היה בן יחיד, ומשום מה חש תמיד כי סוד גדול כלשהו כרוך בסיפור חייו. מהו? – לא ידע.
יום אחד נתגלה לו הדבר. בהיותו כבן עשרים וארבע, שעה קלה בלבד קודם שצעד לחופתו, קרא לו אביו אל אחת מפינות אולם החתונה, והודיע לו כי הוא עומד לגלות לו דבר גדול וחשוב הקשור לעצם חייו. וכך סיפר:
בזמן המלחמה ברחנו אני ואימך מפולין לרוסיה. המשכנו בנדודינו עד אשר הגענו לטשקנט שבבוכרה, שם פגשנו רבים מחסידי חב"ד, שברחו לשם גם כן מתוך רוסיה. עם תום המלחמה יצאנו, כרבים מן החסידים מטשקנט, והגענו לפריס בירת צרפת. יום אחד נודע, כי אורח חשוב עומד לבוא לעיר: הרב מנחם מענדל שניאורסון, חתנו של הרבי מליובאוויטש הקודם אדמו"ר הריי"צ נ"ע. הרב שניאורסון הגיע מניו יורק כדי לקבל את פני אימו הרבנית חנה ע"ה, שיצאה גם היא מרוסיה.
הזדמן לי לפגוש בו אישית באחד מבתי הכנסת שבעיר והתפתחה ביננו שיחה תורנית. בשלב מסוים החל הרב שניאורסון להתעניין בי ובמשפחתי. באותו רגע פרצתי בבכי וסיפרתי לו כי אני ורעיתי טרם זכינו לילדים. הרב שניאורסון לחץ את ידי בחמימות ובירך: "הקדוש ברוך הוא יעזור לך לקיים בפסח הבא את מצות "והגדת לבנך".
בשנה הבאה, בליל הסדר, כבר היית בן חודשיים, ואכן יכלתי לקיים בשמחה ובהתרגשות את מצות "והגדת לבנך"...
אביו סיים את הסיפור ומועד החופה הגיע. כשבוע בלבד לאחר סיום ה"שבע ברכות", נפטר האב.
מאז חלפו שנים רבות, ולרב מבני ברק נולדו בנים ובנות. לפני שנים מספר נסע לארצחת הברית להשתתף בחתונת ביתו עם בחור ישיבה אמריקני. כשהגיע לארצות הברית, נודע לו כי הרבי מליובאוויטש מקב קהל מידי יום ראשון. הוא נסע ל -770 עם בנו הצעיר, שלא ידע עד אז דבר על ענין הולדתו בברכת הרבי. רק אז, בעומדים בתור, סיפר לבנו את כל המאורע הקשור בלידתו.
כעבור זמן מה הגיע זמנם להכנס פנימה. האנשים חלפו על פני הרבי במהירות. תורם הגיע והילד עבר ראשון. הרבי נתן לו דולר ואמר: "ברכה והצלחה". אחר כך פנה אליו ושאל אותו: "האם כבר התכוננת לשאלת ארבע הקושיות"? הילד התבלבל קצת או התרגש, ורק לאחר שמזכירו של הרבי חזר על השאלה, השיב לרבי בחיוב. הרבי הושיט לו עוד דולר והוסיף בחיוך: "זה עבור ארבע הקושיות". אחר כך הגיע תור האב. הרבי נתן לו דולר ואמר: "ברכה והצלחה". הרבי נטל דולר נוסף, הגישו אליו ואמר: "זה עבור התירוץ על ארבע הקושיות". ופתאום, במבט חודר ובחיוך רחב מאוד, הוסיף: "עבור ה"והגדת לבנך..."
מאותו רגע לא זכר עוד הרב את אשר אירע לו. הוא רק זוכר, כי פתאום מצא עצמו עומד בחוץ. האנשים סיפרו לו כי הוא נותר לעמוד צמוד למקומו, וכי הגבאי הוציאו החוצה כדי שהתור יוכל להתקדם.
