בזכות הסעודה יבוא לברית
לא היה איש מבין תושביה של ברדיטשוב שלא הזמין את רב העיר, הצדיק רבי לוי יצחק, ליטול חלק בכל שמחה ושמחה שפקדה את משפחתו.
וכשהיה אי-מי מתושבי העיר בא להזמין את הצדיק לברית מילה, נוהג היה רבי לוי יצחק להשיב לאב המאושר: "מוכן אני לבוא, אך בתנאי אחד".
"ומהו התנאי, רבי"?
"התנאי הוא, שתערוך סעודת מצוה כראוי!" נהג הצדיק להשיב לכל אב ואב.
הכירו בני העיר את תשובתו של רבם, ותשובה זו הייתה לפלא בעיניהם. מה לו, לצדיק, ולסעודה הגונה?? הן מאכלים ומשקאות למיניהם אינם תופסים כלל מקום אצל צדיק כרבי לוי יצחק!
ואכן, אחד מתושבי העיר לא הבליג ושאל את הרבי לפשר התנאי.
והרבי הסביר: "מאבקים קשים יש לי נגד השטן, אשר בכל עת מחפש דרכים לקטרג על ישראל. לעומת השטן המקטרג אני טוען, כי כשאדם מישראל מקיים מצווה כל כלשהי הוא עושה זאת בשמחה וברצון. ואילו, כאשר נכשל יהודי בעבירה גורם לו הדבר עצב עמוק, עד כי ליבו נשבר בקרבו.
לשמע דברי, מבקש השטן שאוכיח לו את צדקתי", המשיך רבי לוי יצחק בהסברו, "ולי אמנם יש הוכחה: הנה, מעולם לא ראינו יהודי – ויהא זה הגרוע שבגרועים – שיערוך סעודה לרגל עבירה שעבר. לעומת זאת, כאשר מזדמנת ליהודי מצוה – ברית מילה, בר מצוה, סיום מסכת, חגים ושבתות, או אז שש ושמח היהודי לערוך סעודות לרגל מצוות אלו".
"אמור אתה", פנה רבי לוי יצחק אל היהודי הניצב מולו, "כלום אין זו הוכחה נצחת כנגד דברי הקטרוג של השטן?? ואכן, השטן יודע את הדבר, ועל כן מנסה הוא בכל כוחו ויכלתו למנוע מן היהודי לערוך בשמחה את סעודת המצוה. ומדוע? – כדי שתהא לו סיבה מספקת לקטרג על עם ישראל".
"מסיבה זו", סיים הצדיק, "מתנה אני את השתתפותי בכל שמחה – ברית מילה, בר מצוה וכיוצא בזה, בכך שבעלי השמחה יכינו לקראתה סעודה הראויה לשמה"!
