הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
שואל הרבי הזקן בסיום פרק מ"ב בתניא: כיצד יגיע יהודי לדרגה שהוא ירא מאלוקים, הרי הוא לא רואה אותו בעיניים החומריות שלו?
מתרץ על זה הרבי הזקן במשל: אדם שהגיעלבית הלבן בוושינגטון. הוא לא יראה את ברק אובמה, נשיא ארצות הברית. אבל, הוא יראה את אנשי הסגל ונותני השירות מתרוצצים מפינה לפינה, למלא את ציוויו. אפילו, אפשר לראות את שם טוב מתרוצץ, כולו אחוז אימתה ופחד, כדי להגיש לאובמה חנוכיה מכסף. אפילו אם לא יכניסו את האורח, לצפות בטקס הענקת החנוכיה לידיו של הנשיא, בכל זאת רק הטקס ואווירת הבית הלבן, תיפול על האדם אימתה ופחד.
על אחת כמה וכמה, כשאדם יתבונן על נפלאות הטבע, ויופי הבריאה. איך כל גרמי השמים מתרוצצים בהרמוניה ניפלאה, כדי להסתובב ולבצע תימרון של השתחוויה ממש, כלפי מערב בכל יום ויום. לו יצויר דו שיח בין גרמי שמים לאדם. והאדם שואל אותם להיכן אתם רצים? הם יענו לו בשפת הידיים והרגליים: אנו חייבים להגיע מהר ככל הניתן לכיוון מערב, לכיוון הכותל המערבי שלא יחרב לעולם. כי אלוקים עומד מאחוריו בצד מערב. ודאי, שאחרי התבוננות קלה זאת, תיפול עליך אימתה ופחד, ותחזור בתשובה שלימה, ותהיה חסיד חב"ד בעזרת השם.
מילות התניא המקוריות:
ועוד זאת יזכור כי כמו שבמלך בשר ודם עיקר היראה היא מפנימיותו וחיותו ולא מגופו שהרי כשישן אין שום יראה ממנו. והנה פנימיותו וחיותו אין נראה לעיני בשר רק בעיני השכל על ידי ראיית עיני בשר בגופו ולבושיו שיודע שחיותו מלובש בתוכם וא"כ ככה ממש יש לו לירא את ה' ע"י ראיית עיני בשר בשמים וארץ וכל צבאם אשר אור א"ס ב"ה מלובש בהם להחיותם:
הגה"ה (וגם נראה בראיית העין שהם בטלים לאורו ית' בהשתחוואתם כל יום כלפי מערב בשקיעתם כמארז"ל ע"פ וצבא השמים לך משתחוים שהשכינה במערב ונמצא הילוכם כל היום כלפי מערב הוא דרך השתחוואה וביטול והנה גם מי שלא ראה את המלך מעולם ואינו מכירו כלל אעפ"כ כשנכנס לחצר המלך ורואה שרים רבים ונכבדים משתחוים לאיש א' תפול עליו אימה ופחד):
ואף שהוא ע"י התלבשות בלבושים רבים הרי אין הבדל והפרש כלל ביראת מלך בשר ודם בין שהוא ערום ובין שהוא לבוש לבוש אחד ובין שהוא לבוש בלבושים רבים אלא העיקר הוא ההרגל להרגיל דעתו ומחשבתו תמיד להיות קבוע בלבו ומוחו תמיד אשר כל מה שרואה בעיניו השמים והארץ ומלואה הכל הם לבושים החיצונים של המלך הקב"ה וע"י זה יזכור תמיד על פנימיותם וחיותם וזה נכלל ג"כ בלשון אמונה שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו וכו'. וגם להיות לזכרון תמיד לשון חז"ל קבלת עול מלכות שמים שהוא כענין שום תשים עליך מלך כמ"ש במ"א וכו' כי הקב"ה מניח את העליונים והתחתונים ומייחד מלכותו עלינו וכו' ואנחנו מקבלים וכו' וזהו ענין ההשתחוואות שבתפלת י"ח אחר קבלת עול מלכות שמים בדבור בק"ש לחזור ולקבל בפועל ממש במעשה וכו' כמ"ש במ"א:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
וא"כ = ואם כן
ע"י = על ידי
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
ית' = יתברך
כמארז"ל = כמאמר רבותינו זכרונם לברכה
ע"פ = על פסוק
אעפ"כ = אף על פי כן
א' = אחד
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
ג"כ = גם כן
חז"ל = חכמינו זכרונם לברכה
כמ"ש = כמו שכתוב
במ"א = במקום אחר
י"ח = 18
בק"ש = בקריאת שמע
