הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
הרבי הזקן ממשיך להסביר לנו מהי המהות של עבודה זרה. אפילו שהיא יודעת שאין לה כוח בכל זאת היא מראה לכולם שרק לה יש כח. וכל זה אלוקים יצר כדי לנסות את היהודי, אם הוא ילך אחרי רמאים וליצנים, פסלים ואלילים. רק כשיהודי מקבל על עצמו החלטה ללמוד תורה ולקיים מצוות. רק אז הוא יוצא טוטלית מטומאת העבודה זרה. כי לפעמים יכול להיות יהודי שמקיים קצת מצוות. אבל רוב הזמן הוא להוט אחרי המותרות והתאוות, והוא מחשיב אותם למציאות אמיתית. הוא לא מבין כשהוא מחשיב את התאוות לדבר מציאותי שקובע לו את החיים, הוא נופל בטומאת עבודה זרה בדקות. כי מי שלא בטל ולא מקיים את כל התורה כולה הוא עובד עבודה זרה בדקות. כי אלוקים לא נותן לו חיות רק דרך האחוריים, כמו שנותנים לשונא מאחורי הכתפיים. אבל מי שלומד תורה ומקיים מצוות, גם אם אין לו חומריות פיננסית, הוא מקבל את המעט מהאלוקים בסבר פנים יפות, והביטחון והשמחה שורים עליו.
מילות התניא המקוריות:
והנה רצון העליון בבחי' פנים הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות ולפי שאינו שורה כלל על הס"א וגם בחי' אחוריים של רצון העליון אינו מלובש בתוכה ממש אלא מקיף עליה מלמעלה לכך היא מקום המיתה והטומאה ה' ישמרנו כי מעט מזער אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחי' אחוריים דקדושה שלמעלה הוא בבחי' גלות ממש בתוכה בסוד גלות השכינה הנ"ל ולכן נקרא בשם אלהים אחרים שהיא ע"ז ממש וכפירה באחדותו של ממ"ה הקב"ה כי מאחר שאור וחיות דקדושה הוא בבחי' גלות בתוכה אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר יאור לי ואני עשיתני ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש כי עיקר ושרש ע"ז הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום ולא כפירה בה' לגמרי כדאיתא בגמ' דקרו ליה אלהא דאלהיא אלא שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה מאחר שאין בטלים לו ית' כי אין קדושה עליונה שורה אלא על מה שבטל לו ית' כנ"ל ולכן נקראי' טורי דפרודא בזה"ק והרי זו כפירה באחדותו האמיתית דכולא קמיה כלא חשיב ובטל באמת לו ית' ולרצונו המחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
בבחי' = בבחינת
הס"א = הסטרא אחרא
בחי' = בחינת
מבחי' = מבחינת
הנ"ל = הנזכרת לעיל
ע"ז = עבודה זרה
ממ"ה = מלך מלכי המלכים
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
בגמ' = בגמרא
ב"ה = ברוך הוא
ית' = יתברך
כנ"ל = כנזכר לעיל
נקראי' = נקראים
בזה"ק = בזוהר הקדוש
