הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו

הסבר התניא היומי:

הרבי הזקן הסביר לנו בפרק תשיעי של תניא היכן מוקדי השליטה של הנשמות בתוך הגוף. בפרק יו"ד של תניא מסביר לנו הרבי הזקן מי נקרא המנצח האמיתי, ומי נקרא מנצח קטן. המנצח האמיתי הוא צדיק שהצליח להתנגד לרע שבקירבו והוציא אותו לגמרי מהגוף. כמובן זה בא לו על ידי צומות ויגיעה רבה, ובסופו של דבר הוא קיבל מתנת שמים - הגוף שלו נוקה לגמרי. אם הוא יראה רע הוא לא ימשך אליו הוא יקיא ממנו. לא מושך אותו לא כסף, לא שררה ,לא כבוד, הוא גם לא מנסה בכלל להחניף ולמצוא חן בעיני הלא דתיים הוא אומר את דבר האלוקים בלי לפחד על מעמדו ומה יגידו. כמובן הוא משתדל לקרב את אותם בני התועים והוא מקרבם בדרכי נועם ושלום בלי תמורה - זה נקרא צדיק גמור.
ואילו צדיק קטן זה מי שעדיין נשאר לו קצת שייכות לרע. על אף שכל המחשבות והדיבורים והמעשים שלו נקיים, בכל זאת יש לו שם עמוק בלב איזה חשש מהלא דתיים. הוא מוכרח שתהיה לו איזו שהיא שייכות לכנסת כי בלי זה הוא חושב שלא יתנו לו כסף לישיבה. הוא לא מבין שאם הוא לא מקיא מעצם המחשבה להיתחבר לרע בכנסת זה עצמו נגיעה והימשכות אחרי הביוב. זו הסיבה שהרבי שליט"א מלך המשיח מליובאוויטש לא רוצה שלחב"ד יהיה יצוג בכנסת. היות והרבי רוצה שהחסידים ישאפו להיות צדיקים גמורים, רק יקרבו את בני התועים בדרכי נועם , ללא תמורה.

מילות התניא המקוריות:

פרק י
והנה כשהאדם מגביר נפשו האלהית ונלחם כל כך עם הבהמית עד שמגרש ומבער הרע שבה מחלל השמאלי כמ"ש ובערת הרע מקרבך ואין הרע נהפך לטוב ממש נקרא צדיק שאינו גמור וצדיק ורע לו דהיינו שיש בו עדיין מעט מזער רע בחלל השמאלי אלא שכפוף ובטל לטוב מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגרשהו וילך לו כולו לגמרי אבל באמת אלו חלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו היה נהפך לטוב ממש. וביאור הענין כי הנה צדיק גמור שנהפך הרע שלו לטוב ולכן נקרא צדיק וטוב לו הוא ע"י הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע דהיינו למאוס מאד בתענוגי עוה"ז להתענג בם בתענוגות בני אדם למלאת תאות הגוף בלבד ולא לעבודת ה' מפני היותם נמשכים ונשפעים מהקליפה וס"א וכל מה שהוא מהס"א הצדיק גמור הוא שונאו בתכלית השנאה מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו באהבה רבה בתענוגים וחיבה יתרה הנ"ל כי הם זה לעומת זה כדכתיב תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני ודע לבבי וגו' וכפי ערך גודל האהבה לה' כך ערך גודל השנאה לס"א והמיאוס ברע בתכלית כי המיאוס הוא הפך האהבה ממש כמו השנאה. וצדיק שאינו גמור הוא שאינו שונא הס"א בתכלית השנאה ולכן אינו מואס ג"כ ברע בתכלית וכל שאין השנאה והמיאוס בתכלית ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם ולא הוסרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל ולכן לא נהפך לטוב ממש מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא חשיב ולכן נקרא צדיק ורע כפוף ובטל לו. ועל כן גם אהבתו לה' אינו בתכלית ולכן נקרא צדיק שאינו גמור.

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

כמ"ש = כמו שכתוב
ע"י = על ידי
עוה"ז = עולם הזה
וס"א = וסטרא אחרא
מהס"א = מהסטרא אחרא
הנ"ל = הנזכרים לעיל
ג"כ = גם כן
ע"כ = על כן 

 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא