הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בפרק ט' ב'איגרת הקודש' שבתניא למדנו שעיקר העבודה בדור האחרון לגלות זה לתת הרבה צדקה.
בפרק י' ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו: כמו שאלוקים נותן חסד גם כאשר חטאנו וגלינו מארצנו, הוא ממשיך להעניק לעם ישראל חיים ונצח ישראל לא משקר. למרות שעברנו שואה ונהרגו שש מליון מבני עמנו, אין כל ישראל מתים כי עם ישראל חי לנצח. אותו הדבר גם כל יהודי צריך לנהוג בדרך אלוקים ולהעניק לעני חיים וחסד.
שואל הרבי הזקן: מדוע אומר הנביא ירמיה 'חסדי השם כי לא תמנו', חסד השם הוא לא ניגמר ותמיד אלוקים מעניק חסד, אם כך שיאמר הנביא: חסדי השם כי לא תמו, מה הפירוש של תמנו?
מתרץ הרבי הזקן: אלוקים מעניק לנו חסד על אף שאנחנו לא תמימים, על אף שגלינו מארצינו בגלל חטאינו. אפילו שיש יהודים בארץ ישראל שלא יודעים צורת אלף של 'אנוכי השם אלוקיך', בכל זאת אלוקים נותן חסדים. כך כל יהודי צריך לתת חסדים וללמד את בני הפושעים תורה. כמו שאלוקים מרחם על עם ישראל, וכשהוא נתן את תורתו, הוא העניק להם מצוות פשוטות בכדי שיצליחו להבין קצת אלוקות. גם יהודי צריך ללמוד עם יהודי אחר שעדיין לא דתי. קודם תלמד איתו א' – ב' של המצוות הפשוטות בחסד ובמאור פנים. זה כל העבודה של עיקבתא דמשיחא.
מילות התניא המקוריות:
י אד"ש וחיים פתח דברי יעיר אזן שומעת תוכחת חיים אשר הוכיח ה' חיים ע"י נביאו ואמר חסדי ה' כי לא תמנו וגו' והל"ל כי לא תמו כמ"ש כי לא תמו חסדיך וגו'. ויובן עפ"י מ"ש בזוה"ק אית חסד ואית חסד אית חסד עולם כו' ואית חסד עילאה דהוא רב חסד כו'. כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז שהוא לשון גבורה וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני מפי הגבורה וכדכתיב מימינו אש דת למו פי' שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי ה' המכונים בשם ימין דהיינו המשכת בחי' אלהותו ית' והארה מאור א"ס ב"ה אל העולמות עליונים ותחתונים ע"י האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מ"ע שהן רמ"ח אברים דמלכא. פי' רמ"ח כלים ולבושים להארה [נר' דצ"ל לההארה] מאור א"ס ב"ה המלובש בהן (ומאור זה יומשך לו דו"ר בכל מצוה כנודע) רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב"ה המכונה בשם אש שהיא בחי' צמצום האור והחיות הנמשכות מאור אין סוף ב"ה כדי שתוכל להתלבש במעשה המצות שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין וקרבנות וצדקה ואף מצות שהן ברוחניות האדם כמו יראה ואהבה אעפ"כ הן בבחי' גבול ומדה ולא בבחי' א"ס כלל כי אהבה רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע וכמארז"ל שבשעת מ"ת שהיתה התגלות אלהותו ית' ואא"ס ב"ה בבחי' דיבור והתגלות פרחה נשמתן כו':
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
אד"ש = אחרי דרישת שלומם
ע"י = על ידי
והל"ל = והוה ליה למימר
כמ"ש = כמו שכתוב
עפ"י = על פי
מ"ש = מה שכתוב
בזוה"ק = בזוהר הקדוש
חז"ל = חכמינו זכרונם לברכה
תרי"ג = 613
בחי' = בחינת
ית' = יתברך
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
רמ"ח = 248
מ"ע = מצוות עשה
פי' = פירוש
נר' = נראה
דצ"ל = דצריך לומר
דו"ר = דחילו ורחימו
הקב"ה = הקדוש ברוך הוא
אעפ"כ = אף על פי כן
וכמארז"ל = וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה
מ"ת = מתן תורה
ואאס"ה ב"ה = ואור אין סוף ברוך הוא
