הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
מסביר לנו הרבי הזקן: אם אדם צם יומיים, אבל רק עד השעה 12 בצהריים, זה נחשב גם ליום תענית אחד. הרבי מלך המשיח אומר לנו, לפדות כל יום של תענית בערך של שווה סעודה אחת, שזה בערך 3 דולרים ארצות הברית. אפילו אם אדם חטא, וחייב הרבה תעניות עבור הניקיון הסופי של ליכלוך החטא, הוא צריך לתת צדקה בשווי כפי שהסברנו לעיל. אפילו אם על ידי נתינת הצדקה הוא עובר על פסק הלכה: 'המבזבז לא יבזבז הרבה צדקה, כדי שלא יצטרך לחזר על הפתחים'.
מסביר הרבי הזקן: משל, לאדם שביתו התלכלך אחרי הזנחה ממושכת, והיה צריך לשכור חברת נקיון שעלתה לו הון, עד כדי כך שהיה צריך ללוות כסף מהבנק. בכל זאת האדם משכיר את החברת נקיון, כי הוא צריך שתהיה לו קורת גג. בנמשל: אדם צריך לדאוג לנקיון של הבית של נשמתו, שזה בעצם הגוף. אם הגוף חטא הרבה והתלכלך מהחטאים, צריך לנקות את את הגוף מהחטאים, גם אם זה עולה הרבה כסף. אל תחשוש על הכסף, כי בסוף תקבל בכפל כפליים.
מילות התניא המקוריות:
אכן מספר הצומות העודפי' על רנ"ב וכה"ג שהיה צריך להתענות לחוש לדעת המחמירי' להתענות מספר הצומות שעל כל חטא וחטא כפי מספר הפעמים שחטא כנ"ל. יפדה כולן בצדקה ערך ח"י ג"פ בעד כל יום. וכן שאר כל תעניות שצריך להתענות על עבירות שאין בהן מיתה ואפי' על ביטול מ"ע דאוריי' ודרבנן ות"ת כנגד כולם כפי המספר המפורש בתיקוני התשובה מהאר"י ז"ל (ורובם נזכרים במשנת חסידים במס' התשובה) הכל כאשר לכל יפדה בצדקה כנ"ל אי לא מצי לצעורי נפשי' כנ"ל. ואף שיעלה לסך מסויים אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש. דלא מקרי בזבוז בכה"ג מאחר שעושה לפדות נפשו מתעניות וסיגופים. ולא גרעא מרפואת הגוף ושאר צרכיו. ולפי שמספר הצומות המוזכרי' בתקוני תשובה הנ"ל רבו במאד מאד לכן נהגו עכשיו כל החרדים לדבר ה' להרבות מאד מאד בצדקה. מחמת חלישות הדור דלא מצו לצעורי נפשם כולי האי (וכמ"ש במ"א ע"פ חסדי ה' כי לא תמנו):
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
רנ"ב = 252
כנ"ל = כנאמר לעיל
ד' = 4
ג"כ = גם כן
העודפי' = העודפים
וכה"ג = וכהאי גוונא
המחמירי' = המחמירים
ח"י = 18
מ"ע = מצוות עשה
דאוריי' = דאורייתא
ות"ת = ותלמוד תורה
מהאר"י ז"ל = מהאלוקי רבי יצחק זכרונו לברכה
מס' = במסכת
נפשי' = נפשיה
המוזכרי' = המוזכרים
וכמ"ש = וכמו שכתוב
במ"א = במקום אחר
ע"פ = על פסוק
