הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
מסיים הרבי הזקן את פרק י"ג ב'איגרת הקודש' שבתניא ומבאר את הפסוק בתהילים: "מה רב טובך אשר צפנת". בכל יהודי יש טוב צפון, גם אם הוא קמצן בנתינת הצדקה, בכל זאת יש בו רחמנות גדולה על המסכנים, כי ישראל רחמנים בני רחמנים.
'צפנת ליראיך', זה הביטוי ליהודים שהם קמצנים בנתינת הצדקה. כי הם עובדים את אלוקים מיראה. לעומתם: מי שעובד אלוקים מאהבה נותן צדקה בפזרנות.
ממשיך הפסוק: 'פעלת לחוסים בך נגד בני אדם' - זה העובדים מאהבה, ולכן הם נותנים צדקה 'נגד', כלומר קבל עם ועדה, בפירסום. כמו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שנותן צדקה ביום ראשון בפירסום (חלוקת דולרים). אצלו נתינת הצדקה היא מאהבה נגד בני אדם, גם למי שמתנגד לדרכו הוא נותן. כי הרבי הוא ראש לכל הרחמנים בני רחמנים.
והפסוק ממשיך: 'תסתירם בסתר כנפיך' - אלוקים נותן לרבי שליט"א אור כזה גדול שמגן עליו מכל דבר רע. הרע לא יכול להיות בכלל קיים באור המקיף של הסוכה.
ממשיך הפסוק: 'מרכסי איש תצפנם בסוכה מריב לשונות' - מרוכסי איש - שהגאוותנים והולכי רכיל לא נכנסים לסוכה של הרבי שליט"א. לכן הם צריכים להיתבטל לרבי שליט"א ולתת צדקה בשופי בעזרת השם.
מילות התניא המקוריות:
וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו' כלומר שמדת הטוב והחסד אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחי' שמאל הנק' בשם יראיך כמדת ב"ש. הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון אעפ"כ הוא רב וגדול מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחי' ימין ושתיהן הן מבחי' גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וז"ש מה רב טובך כלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך שהם בעלי הבטחון שמבחי' ימין וחסדם וטובם הוא ג"כ בבחי' גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל. (ומ"ש ליראיך ולא ביראיך היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחי' זו אינה מלובשת תוך הגוף במוחו ולבו אלא הוא בבחינת מקיף מלמעלה ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחי' זו שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי מעשה בפועל ממש). ואמר ע"כ אשר רב טוב לבית ישראל הצפון והגלוי הוא בבחי' בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת בגוף לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנק' רב חסד. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו מדה"ד ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנק' רב חסד אין כנגדו מדה"ד למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית כי הוא נמשך מבחי' סוכ"ע וטמירא דכל טמירין הנק' כתר עליון וז"ש תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו':
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
דהע"ה = דוד המלך עליו השלום
מבחי' = מבחינת
הנק' = הנקרא
ב"ש = בית שמאי
אעפ"כ = אף על פי כן
וז"ש = וזה שכתוב
ג"כ = גם כן
ומ"ש = ומה שכתוב
ע"כ = על כך
מדה"ד = מידת הדין
ח"ו = חס ושלום
סוכ"ע = סובב כל עלמין
