הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו

הסבר התניא היומי:
בפרק ג' ב'איגרת הקודש' שבתניא למדנו שעל ידי הצדקה זכינו לגאולת י"ט בכסלו.
בפרק ד' ממשיך הרבי הזקן ומבאר לנו: כל יהודי מעם ישראל יכול להיגאל מההגבלות שמפריעות לו בעבודת השם. הגאולה שלו היא על ידי נתינת הצדקה. לכן כתוב בתהילים: 'צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו'. פירוש: הצדקה תיגרום ללב של היהודי להיות הולך, 'יהלך' לגרום למישהו אחר ללכת, הצדקה לא הולכת לפני השם בלבד.  אם הצדקה היתה  רק הולכת, דוד המלך היה אומר בתהילים: 'צדק לפניו ילך', אבל דוד המלך אומר: 'צדק לפניו יהלך', דהיינו הצדקה גורמת גם לפנימיות הלב של היהודי ללכת לפני השם. זה מה שכתוב בתהילים: 'בקשו פני את פניך השם אבקש', היהודי מתחנן לפני אלוקים, שהפנימיות של הלב שלו תגיע עד הפנימיות של אלוקים. כשחסיד מתפלל רק מתוך הבנת פירוש המילות, זה אומר שרק חיצוניות הלב שלו מתקשרת בחיצוניות האלוקים. אבל, כשיהודי צועק 'עד מתי'! מתוך התפילה, זה בגלל שמשהו באמת נוגע לו בפנימיות הלב. רק ככה הוא חודר לפנימיות האלוקים, כמו שכתוב בתהילים: 'ויצעקו אל השם בצר להם ממצוקותיהם יושיעם'.

מילות התניא המקוריות:

ד אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנא' ושביה בצדקה. כתיב צדק לפניו יהלך והול"ל ילך. אך הענין עפ"י מ"ש לך אמר לבי בקשו פני פי' בקשו פנימית הלב כי הנה בלהב יסוד האש האלקית שבלב (נ"א הנה בהלב [יסוד האש האלקית שבלב]) יש ב' בחי'. בחי' חיצוניות ובחי' פנימיות. חיצוני' הלב היא התלהבות המתלהבת מבחי' הבינה והדעת בגדולת ה' א"ס ב"ה (להתבוננן) [להתבונן] בגדולתו ולהוליד מתבונה זו אהבה עזה כרשפי אש וכו'. ופנימי' הלב היא הנקודה שבפנימיות הלב ועומקא דליבא שהיא למעלה מעלה מבחי' הדעת והתבונה שיוכל האדם להתבונן בלבו בגדולת ה'. וכמ"ש ממעמקים קראתיך ה' מעומקא דליבא (ועד"מ כמו במילי דעלמא לפעמים יש ענין גדול מאד מאד שכל חיות האדם תלוי בו ונוגע עד נקודת פנימיות הלב ועד בכלל וגורם לו לפעמים לעשות מעשים ולדבר דברים שלא בדעת כלל) וזלע"ז ככה הוא ממש בעבודה שבלב. והיינו לפי שבחי' נקודת פנימית הלב היא למעלה מבחי' הדעת המתפשט ומתלבש במדות שנולדו מחב"ד כנודע. רק היא בחי' הארת חכמה עליונה שלמעלה מהבינה והדעת ובה מלובש וגנוז אור ה' ממש כמ"ש ה' בחכמה כו' והיא היא בחי' ניצוץ אלקות שבכל נפש מישראל.

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

שנא' = שנאמר
והול"ל = והוה ליה למימר 
עפ"י = על פי
מ"ש = מה שכתוב
פי' = פירוש
נ"א = נוסח אחר
ב' = 2
בחי' = בחינות
בחי' = בחינה
חיצוני' = חיצונית
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
ופימי' = ופנימיות
וכמ"ש = וכמו שכתוב
ועד"מ = ועל דרך משל
וזלע"ז = וזה לעומת זה
מחב"ד = מחכמה, בינה, דעת
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא