הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אחרי שהרבי הזקן לימד אותנו תרגילי שמחה בפרקים כ"ו עד ל"ה. שואל הרבי הזקן בפרק ל"ה בתניא: מה עוזרים כל התרגילים אם עיקר הניצחון של הטוב על הרע לא קיים, שהרי המלחמה בן הנשמות היא כל יום. איך אפשר להיות שמח אם לא סיימנו את הקרב? לכן, מפרק ל"ה עד פרק נ"ג בתניא הרבי הזקן מבאר את תכלית בריאת העולם. כדי שנדע שהניצחון הסופי של הגאולה תלוי בעבודה קטנה תמידית של כל אחד ואחד מאיתנו. לכן, שלא נחשוב שאנחנו לא מנצחים סופית, אלא, שנדע שהניצחון הסופי תלוי בפעולות קטנות יום יומיות.
כדי להבין זאת לעומק צריך להקדים משל: עני שאוסף צדקה, אם הוא יגיד: 'מה עוזר לי השקל הזה שתרמת, אני צריך מליון שקל לבית'. אומרים לעני: 'כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, לכן תמשיך לאסוף, ובסוף יהיה לך בית'. בנמשל: העני זה אנחנו, וכאשר אנו אוספים נצחונות קטנים ומאירים את החושך שבליבנו, אפילו שהמלחמה עדיין נמשכת, בכל זאת הכשרנו את הקרקע לניצחון הסופי של הרבי מלך המשיח שליט"א. כי כל מעשה טוב דוחה את חושך הגלות במקצת, עד שזה מצטרף לחשבון גדול, וכל החושך נדחה בגאולה.
לכן כתוב בתנ"ך בספר קוהלת: "החכם עניו בראשו". הכוונה, שכל ריכוז מחשבתו של החכם זה באלוקים, שנמצא מעל הראש, ולכן הוא הולך עם כיפה, כדי להכניס אותו לריכוז. אותו אור אלוקי שנמצא לו מעל הראש עלול ליכבות. כי אור צריך משהו חומרי כדי להאיר, ברגע שייגמר השמן, שזה המצוות והתורה, יפסיק האור האלוקי להאיר לך על הראש. לכן תוסיף בתורה ובמעשים טובים, כדי שתבוא הגאולה ויאיר האור האלוקי בלי הפסק כלל.
מילות התניא המקוריות:
פרק לה
והנה לתוספת ביאור תיבת לעשותו וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים וירידת נשמותיהם לעו"הז להתלבש בנפש הבהמית שמהקליפה וס"א מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מחלל השמאלי שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל המוח כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ"ל וא"כ למה זה ירדו נשמותיהם לעו"הז ליגע לריק ח"ו להלחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה ולשמח לבם בה' השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ' בלק] על פסוק החכם עיניו בראשו וכי באן אתר עינוי דבר נש כו' אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגילוי' דרישא ארבע אמות מאי טעמא דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב"נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן וע"ד החכם עיניו בראשו עכ"ל.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
לעוה"ז = לעולם הזה
וס"א = וסטרא אחרא
כנ"ל = כנאמר לעיל
וא"כ = ואם כן
ח"ו = חס ושלום
פ' = פרשת
בגילוי' = בגילויה
דב"נ = דבר נש
וע"ד = ועל דרך
עכ"ל = עד כאן לשונו
