עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אב תשע"ד >> יום שלישי ט"ז אב
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

ממשיך הרבי הזקן בפרק ה' ב'איגרת הקודש' שבתניא ומבאר לנו: האותיות שאדם מדבר מגיעות מהרצון. עצם הקול הפשוט של האותיות, שאפילו תינוק יכול להוציא מפיו קול ללא חיתוך, לא מבטא שפה כל שהיא והקול שווה בכל השפות, זה קול זעקה פנימית פשוטה שמגיע מעומק הלב ויוצאת דרך הגרון. גם אצל אלוקים יש כזה דיבור ללא מבטא של שפה כל שהיא, זה הה של י-ה-ו-ה של שמו הקדוש. ה'-פשוטה, כמו שאדם צועק מעומק הנשמה, עם זה אלוקים ברא את העולם הגשמי שלנו. לכן, בגלל האות ה' הפשוטה שיוצאת מעומק הרצון האלוקי שנתאווה האלוקים להיות לו דירה בעולם החומרני כאן למטה, דווקא כאן למטה ניתן ליהודי הכוח להחזיק באלוקים בפועל ממש. ממשיך הרבי הזקן בפרק ה' של 'איגרת הקודש' שבתניא ושואל: כיצד למדנו שהאות ה' של שמו הקדוש היא המקור לעולם החומרני, הרי כתוב: 'כי בי-ה השם צור עולמים', ביו"ד נברא עולם הבא, וב-ה' הראשונה של שמו יתברך נברא העולם הזה, מדוע אנחנו למדנו שהעולם נברא מה-ה' האחרונה של שם השם?
מתרץ על כך הרבי הזקן: באמת המקור של הכל זה האות יו"ד הקטנה של שמו יתברך. הכוח יורד מן היו"ד לתוך ה-ה' הראשונה' ומה-ה' הראשונה יורד ל-ו' ול-ה' האחרונה. מתוך ה-ה' האחרונה נוצר העולם החומרני שלנו.
לאלוקים אין דמות הגוף, איך אפשר לומר שהוא בורא דרך דיבור האותיות?
מתרץ הרבי הזקן: זה משל וחידה, כמו שמבאר הרמב"ם. במשל: האדם החומרני מגלה את ליבו דרך אותיות. כך אלוקים מגלה את החיות של העולם החומרני דרך פשיטות של ה-ה'. דהיינו, דברים שיש בהם אורך ורוחב כמו העולם הזה, כי עולם הבא אין לו אורך ורוחב גשמיים, לכן הוא מרומז במשל לאות יו"ד שהיא נקודה קטנה. 

 
מילות התניא המקוריות:

אך האותיות הן בבחינת חומר וצורה הנקרא פנימית וחיצונית כי הגם שמקורן הוא מקדמות השכל ורצון הנפש זו היא בחינת צורת שינוי המבטא שבכ"ב אותיות אבל בחינת החומר וגוף התהוותן והוא בחי' חיצוניותן הוא ההבל היוצא מהלב שממנו מתהוה קול פשוט היוצא מהגרון ואח"כ נחלק לכ"ב הברות וביטוי כ"ב אותיות בה' מוצאות הידועות אחה"ע מהגרון גיכ"ק מהחיך כו' ומבטא ההבל הוא אות ה' אתא קלילא כו' והוא מקור החומר וגוף האותיות טרם התחלקותן לכ"ב ולכן ארז"ל שעוה"ז נברא בה': והנה הגם שהיא ה' תתאה ה' אחרונה שבשם הוי' ורז"ל דרשו זה על פסוק כי ביה היינו לפי שמקורה וראשיתה לבא לבחי' גילוי מהעלם היו"ד הוא מושפע ונמשך מבחינת ה' עילאה שיש לה התפשטות אורך ורוחב להורות על בחינת בינה שהיא התפשטות השכל הנעלם בבחי' גילוי והשגה בהרחבת הדעת והשפעתה מסתיימת בלב וכמ"ש בתיקונים דבינה לבא ובה הלב מבין ומשם יוצא ההבל מקור גילוי גוף האותיות הדבור המתגלות בה' מוצאות מהעלם היו"ד ותמונת ה' תתאה בכתיבתה גם כן בהתפשטות אורך ורוחב מורה על התפשטות בחי' מלכותו יתברך מלכות כל עולמים למעלה ולמטה ולד' סטרין המתפשטות ונמשכות מאותיות דבר ה' כמ"ש בקהלת באשר דבר מלך שלטון כמ"ש במ"א. [ולהבין מעט מזעיר ענין ומהות אותיות הדבור באלהות שאין לו דמות הגוף ולא הנפש ח"ו כבר נתבאר בדרך ארוכה וקצרה (בלק"א ח"ב פי"א וי"ב ע"ש(

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

שבכ"ב = שב 22
בחי' = בחינת
ואח"כ = ואחר כך
אחה"ע = א', ח', ה', ע'
גיכ"ק = ג', י', כ', ק'
ארז"ל = אמרו רבותינו זכרונם לברכה
שעוה"ז = שעולם הזה הוי' = ה-ו-י-ה
ורז"ל = ורבותינו זכרונם לברכה
לבחי' = לבחינת 
וכמ"ש = וכמו שכתוב
במ"א = במקום אחר
ח"ו = חס ושלום
בלק"א = בליקוטי אמרים
ח"ב = חלק ב'
פי"א = פרק י"א
ע"ש = עיין שם


 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים