הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן בפרק ח' ב'איגרת הקודש' ושואל: לכאורה אלוקים צריך להתנהג מידה כנגד מידה, כמו שאתה גילית אור למסכן על ידי הצדקה, כך אלוקים יתגלה אליך ויאיר לך את האור בגן עדן, מדוע אלוקים נותן לך לגעת בעצמותו יתברך, הרי לא נתת לעני את כל עצמותך אתה נתת לו רק מטבע, וגם אם זה סכום גבוה בכל זאת לא יכולת לתת לעני את מבוקשו האמיתי, ואילו אלוקים נותן לך על ידי הצדקה את מבוקשך האמיתי לחבק את עצמותו של המלך, כיצד זה יתכן?
להבנת העניין מביא אדמו"ר הזקן משל: כמו שהאיכר זורע באדמה והגרעין נירקב לגמרי, על ידי כוח הצומח שבארץ הזרע מצמיח דבר חדש לגמרי. אלוקים נותן לך אפשרות כמו כוח הצומח בארץ שמצמיח דבר חדש לגמרי. בדוגמת הגרעין, אם זרעת חיטים תצמיח חיטים אפילו שהגרעין נירקב לגמרי, בכל זאת תיצמח חיטה חדשה. כך גם אתה, אפילו שהמטבע שנתת לעני לא מספק את העני, והוא כבר בזבז אותו לאוכל שנירקב כבר בתוך הבטן, בכל זאת אתה מצמיח חיות חדשה לך וזרעך אחריך, 'כי תעשה הישר בעיני השם אלוקיך'.
מילות התניא המקוריות:
והנה מודעת זאת שיש למעלה גם כן מדת הגבורה והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים אך הכל תלוי באתעדל"ת שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו' כך מעורר למעלה כמשארז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אלא דלכאורה זו אינה מן המדה כ"א להשפיע לו חיי העוה"ב לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי עוה"ז אבל לא להשפיע לו חיי הארת אור ה' [נ"א א"ס ב"ה] ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו תפלה שהוא בחינת ומדרגת תשובה עילאה כנודע שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עוה"ב כמשארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כו' וכמ"ש במ"א באריכות דעוה"ב אינו אלא זיו והארה וכו':
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
באתעדל"ת = באתערותא דלתתא
כמשארז"ל = כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה
כ"א = כי אם
העוה"ב = העולם הבא
עוה"ז = עולם הזה
נ"א = נוסח אחר
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
ומע"ט = ומעשים טובים
וכמ"ש = וכמו שכתוב
במ"א = במקום אחר
