הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
ממשיך הרבי הזקן ומסיים את פרק ל"ה בתניא בשאלה ותשובה: הרי אם יאיר לפיד יניח תפילין, בכל זאת ימשיכו לרוץ לו מחשבות נגד תלמידי חכמים ונגד התורה. כי הוא תינוק שבוי, אז מה מועיל ההנחת תפילין שלו?
מתרץ הרבי הזקן: שכר מצוה לחוד, ועונש על עבירה לחוד. דהיינו, כשיאיר לפיד מניח תפילין, אז הוא מגלה את האמונה הפנימית שנמצאת בתוכו, שיש לו נשמה גבוהה. אבל, כשהוא מתחיל לדבר שיטנה על לומדי תורה, בו ברגע השכינה הקדושה מפסיקה להיתגלות בגופו, ושורה עליו רק בצורה סמויה. כמו שאדם מכסה את הוילון בעד אור השמש. לכן, חסידי חב"ד צריכים להשתדל לקרב אותו, כדי שלא רק יניח תפילין, אלא, שגם יתחיל ללמוד בישיבת חב"ד ברמת אביב בעזרת השם.
מילות התניא המקוריות:
ואף שמהותה ועצמותה של נפש הבהמית שבלבו שהן מדותיה הרעים עדיין לא נכללו בקדושה מ"מ מאחר דאתכפין לקדושה ובע"כ עונין אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצוה ע"י התגברות נפשו האלהית שבמוח ששליט על הלב והן בשעה זו בבחי' גלות ושינה כנ"ל ולכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש החיונית המלובש בעשיית המצוה הוא נכלל ממש באור ה' ומיוחד בו ביחוד גמור וע"י זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי בבחי' מקיף מלמעלה מראשו ועד רגליו וז"ש ושכינתא שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכינתא שריא. והנה כל בחי' המשכת אור השכינה שהיא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה אינו נקרא שינוי ח"ו בו ית' ולא ריבוי כדאיתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא אית לכו והשיב לו משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו' והמשכיל יבין:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
מ"מ = מכל מקום
ובע"כ = ובעל כורחם
ע"י = על ידי
בבחי' = בבחינת
כנ"ל = כנאמר לעיל
וז"ש = וזה שכתוב
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
ח"ו = חס ושלום
ית' = יתברך
