עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אלול תשע"ד >> יום שבת י"ח אלול
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

ממשיך הרבי הזקן בפרק ט"ו ומסביר לנו: עשר הכוחות הנשמה, הם לא רק בהנהגה עם הזולת בעינייני בית חב"ד וקריירה, אלא גם בעבודה פנימית של היהודי עם אלוקיו. כשהוא לומד חסידות ומקשר את עצמו לנלמד, כדי להוציא מעשים טובים מהלימוד, זה חכמה, בינה, ודעת של הנשמה.
כשהוא אוהב את ה' בהתבוננות באמצע התפילה - זה חסד שבנשמה.
כשהוא מתגבר על יצרו ולא חוטא - זה גבורה שבנשמה.
כשהוא אומר את ברכת ישתבח בתפילת שחרית - זה דרגת התפארת שבנשמה. הוא מפאר את הבורא.
כשהוא מנצח לגמרי את היצר, ומתגבר בנתינת הצדקה - זה דרגת הנצח של הנשמה.
כשהוא מודה לאלוקים באמירת 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך' -  זה דרגת ההוד של הנשמה.
כשהוא נוסע לרבי לתשרי -  זה דרגת היסוד של הנשמה, כי צדיק יסוד עולם.
כשהוא מקבל על עצמו החלטות בהקפות של שמחת תורה בהקפה השביעית - זה דרגת המלכות שבנשמה.
מסיים הרבי הזקן את פרק ט"ו ב'איגרת הקודש' שבתניא ומבאר לנו: כשהיהודי לומד על גדולת השם מתוך החסידות, לא כל הדיעות שוות. יש חסיד שבגלל התקשרותו הגדולה ללימוד, הוא מגיע לאהבת השם, הוא יעזוב כל אשר לו כל עסקיו יסגרו, הוא יהיה בינוני המתפלל כל היום כולו, זה נקרא אהבה רבה. דהיינו, אין עולם בכלל.
יש חסיד שההתקשרות שלו ללימוד היא פחותה. לכן, הוא אוהב את השם בגלוי רק בזמן התפילה ולימוד התורה. אבל, כשהוא יוצא לרחוב הוא כבר מתלבש בלבוש אמריקאי. זה נקרא אהבה זוטא.
כן הוא לגבי הפחד מהחטא. יש מי שעל ידי העמקה בלימוד הוא  מתבייש לחטוא, זוהי דרגה גבוהה ביראת השם.
יש שהלימוד לא כל כך בהעמקה והתקשרות, לכן הוא רק מפחד שחס וחלילה הוא לא ינזק מהחטא, זה דרגת יראה. דרגת יראה שייכת לנשים וילדים כפי שמבאר הרמב"ם.
לכן, מבקש הרבי הזקן ללמוד הרבה חסידות מתוך התקשרות. דהיינו, לסגור את התניא בסיום הלימוד ולשאול את עצמו: מה למדתי היום שיעזור לי בחיי היום יום. רק על ידי אכפתיות מהלימוד אפשר להגיע למסקנות לתיקון החיים הפשוטים, ועל ידי זה ניתן להגיע לאהבה רבה בעזרת השם. 

 
מילות התניא המקוריות:

והנה כ"ז הוא רק עד"מ לבד כי כ"ז הוא בנפש השכלית התחתונה שבאדם הבאה מקליפת נוגה אך באמת לאמיתו בנפש העליונה האלהית שהיא חלק אלוה ממעל כל המדות פנימיות וחיצוניות הן לה' לבדו כי מחמת אהבת ה' ומרוב חפצו לדבקה בו הוא חפץ חסד כדי לדבוק במדותיו כמארז"ל ע"פ ולדבקה בו הדבק במדותיו וכן במדת הגבורה להפרע מן הרשעים ולענשם בעונשי התורה וכן להתגבר על יצרו ולקדש א"ע במותר לו ולעשות גדר וסייג לתורה מפני פחד ה' ויראתו פן יבא לידי חטא ח"ו וכן לפאר את ה' ותורתו בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו בכל בחי' נפשו דהיינו בהתבוננות שכלו ומחשבתו גם בדיבורו וכן לעמוד בנצחון נגד כל מונע מעבודת ה' ומלדבקה בו ונגד כל מונע מלהיות כבוד ה' מלא את כל הארץ כמלחמות ה' אשר נלחם דהע"ה וכן להשתחוות ולהודות לה' אשר מחיה ומהוה את הכל והכל בטל במציאות אצלו וכולא קמיה כלא חשיב וכאין ואפס ממש ואף שאין אנו משיגים איך הוא הכל אפס ממש קמיה אעפי"כ מודים אנחנו בהודאה אמיתית שכן הוא באמת לאמיתו ובכלל זה ג"כ להודות לה' על כל הטובות אשר גמלנו ולא להיות כפוי טובה ח"ו ובכלל זה להודות על כל שבחיו ומדותיו ופעולותיו באצי' ובריאות עליונים ותחתונים שהם משובחים עד אין תכלית [נ"א חקר] ונאים וראוים אליו ית' וית' והוא מלשון הוד והדר וכן במדת צדיק יסוד עולם להיות נפשו קשורה בה' חיי החיים ולדבקה בו בדביקה וחשיקה בחשק ותענוג נפלא ובמדת מל' לקבל עליו עול מלכותו ועבודתו כעבודת כל עבד לאדונו באימה וביראה ומקור ושורש כל המדות הן מחב"ד דהיינו החכמה היא מקור השכל המשיג את ה' וחכמתו וגדולתו ומדותיו הקדושות שמנהיג ומחיה בהן כל העולמות עליונים ותחתונים ובינה היא ההתבוננות בהשגה זו באורך ורוחב ועומק בינתו להבין דבר מתוך דבר ולהוליד מהשגה זו תולדותיה שהן מדות אהוי"ר ושארי מדות הנולדות בנפש האלהית המשכלת ומתבוננת בגדולת ה' כי לגדולתו אין חקר ויש בחי' גדולת ה' שע"י התבוננות הנפש האלהית בה תפול עליה אימתה ופחד שהיא יראה תתאה שהיא בחינת מלכות ויש בחי' גדולת ה' שממנה באה יראה עילאה יראה בושת ויש בחינה שממנה באה אהבה רבה ויש בחינה שממנה באה אהבה זוטא וכן במדות החיצוניות שהן חסד כו' ובכולן צריך להיות מלובש בהן בחינת הדעת שהוא בחינת התקשרות הנפש הקשורה ותקועה בהשגה זו שמשגת איזה ענין מגדולת ה' שממנה נולדה בה איזה מדה מהמדות כי בהיסח הדעת כרגע מהשגה זו מסתלקת ג"כ המדה הנולדה ממנה מהגילוי בנפש אל ההעלם להיות בה בכח ולא בפועל ולכן נקרא הזיווג בלשון דעת מפני שהוא לשון התקשרות וזהו בחי' דעת תחתון [נ"א הדעת התחתון] המתפשט במדות ומתלבש בהן להחיותן ולקיימן ויש בחינת דעת העליון שהוא בחינת התקשרות וחיבור מקור השכל המשיג עומק המושג שהוא כנקודה וכברק המבריק על שכלו שיתפשט למטה ויבא עומק המושג לידי הבנה בהרחבת הביאור באורך ורוחב שהיא בחינת בינה הנק' רחובות הנהר כמו שיתבאר במקומו:
 
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

כ"ז = כל זה
עד"מ = על דרך משל
כמארז"ל = כמאמר רבותינו זכרונם לברכה
ע"פ = על פסוק
א"ע = את עצמו
ח"ו = חס ושלום
בחי' = בחינת
דהע"ה = דוד המלך עליו השלום
אעפי"כ = אף על פי כן
ג"כ = גם כן
ח"ו = חס ושלום
באצי' = באצילות
נ"א = נוסח אחר
ית' = יתברך
מל' = מלכות
מחב"ד = מחכמה, בינה, דעת
אהוי"ר = אהבה ויראה
בחי' = בחינת
שע"י = שעל ידי
ג"כ = גם כן
נ"א = נוסח אחר
הנק' = הנקרא

 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים