עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אדר א' תשע"ד >> יום שבת א' אדר א'
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:

מפרק י"ב בתניא ועד פרק כ"ו הרבי הזקן נותן לבינוני תרגילי מחשבה, איך לנצח את היצר. מפרק כ"ו ואילך עד פרק ל"ה בתניא הרבי הזקן נותן תרגילי מחשבה להגיע לשמחה אמיתית. כי כל הבעיות מתחילות מהעצבות. רק בזמנים מיוחדים הרבי הזקן מרשה לחסיד להתמרמר על חטאיו. אבל רוב החיים צריכים תמיד להיות בשמחה!
הרבי הזקן אומר בשם האר"י הקדוש: 'מי שעצוב יאמר פרק נ"א בתהילים ויהיה שמח', זה התרגיל של תחילת פרק כ"ו  להיות זריז ולהגיד פרק נ"א בתהילים. להיות זריז בלימוד התורה, דהיינו ללמוד הרבה בלי יותר מידי פלפולים. מי שלומד תורה ישר, בלי להתפלסף יותר מידי, בטוח תבוא לו השמחה בעזרת השם.
לעתיד לבוא אלוקים יגלה בעולם את הסודות, כמו למשל: מדוע היה לבני ישראל כל כך הרבה צרות? כמו שהיו"ד היא אות קטנה וקצרה ולא נוגעת ברצפה כמו כל האותיות. כך גם הסודות של הצרות לא יכולים להתגלות בעולם התחתון אצלינו, אלא רק לעתיד לבוא נבין את הסיבה כביכול. מי שרוצה להחכים שיידע: שבעצם היו"ד היא אות החכמה, מי שחכם שותק בזמן הגלות ושמח בשמחה פנימית בשקט, כי הכל לטובה ואין רע יורד מלמעלה!!!
מסיים הרבי הזקן את פרק כ"ו בתניא בשאלה: אנחנו מבינים שהכל לטובה בדברים חומרניים כמו הפסדים כספיים, או דברים יותר גרועים השם ישמור ויציל. אבל יש דברים של עבודת השם, מי שחטא, איך יאמר הכל לטובה? הרי הוא עצמו בחר ברע ואלוקים לא רוצה שהוא יבחר ברע, אז איך אדם שחטא יכול להיות בשמחה?
על זה מתרץ הרבי הזקן תרוץ שכדי להבין אותו לעומק צריך להקדים משל: עבד של המלך חטא למלך. המלך העניש אותו, למחרת המלך מצווה אותו לעשות איזה עבודה. אם המלך יראה את העבד עצוב גם המלך יהיה עוד יותר עצוב, כי המלך רוצה שהעבד יעבוד בשמחה ובזריזות.
בנמשל: אנחנו עם ישראל עבדי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אם חטאנו אלוקים כיפר. עכשיו הוא רוצה שנמשיך את העבודה בשמחה. היהודי החוטא יכול להיות עצוב בגלל מחשבות על החטאים שהוא עשה. אם המחשבות הרעות באות לו באמצע התפילה, זה יצר הרע שרוצה להפיל אותו מעבודת התפילה. לכן יסיח דעתו לאותיות התפילה ויחשוב רק על מה שהוא קורא מהסידור. אם המחשבות הרעות באות לו בזמן שהוא יושב ומוכר בחנות, גם זה בא לו מהיצר הרע. כי אלוקים ציווה אותו: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך..." היצר הרע רוצה להפריע לו באמצע המלאכה כדי שהוא יתבטל ויפול בעוד חטאים השם ישמור ויציל. לכן צריך להיות זריז במלאכתו ולהיות רק בשמחה. רק בקריאת שמע שעל המיטה, יתמרמר על חטאיו ויאמר פרק נ"א שבתהילים, ויהיה בשמחה לפני השינה, כי השם חנון המרבה לסלוח.


מילות התניא המקוריות:

פרק כו
ברם כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן כ"א בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומ"ש בכל עצב יהיה מותר פי' שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שע"י זה נשברה רוח הטומאה וס"א ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמ"ש בזהר ע"פ רוח נשברה לב נשבר וגו' ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו' וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמ"ש בזהר על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו' ע"ש וד"ל ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וגו' ונודע לכל פי' האר"י ז"ל על פסוק זה: והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפי' בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמ' לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי' שלמעלה מעלמא דאתגלייא שהוא ו"ה משם הוי"ה ב"ה ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וז"ש אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי העוה"ז כדכתיב כי טוב חסדך מחיים וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעוה"ז ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעוה"ז ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחי' צל ולא אורה וטובה נראית וד"ל: אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח"כ בתאוות ח"ו כנודע שאל"כ מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה בת"ת או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפי' לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדול' ה' אשר חטא לו כדי שע"י זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במ"א ושם נתבאר ג"כ כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:

 
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
כ"א = כי אם
ומ"ש = מה שכתוב
פי' = פירוש
שע"י = שעל ידי
וס"א = וסטרא אחרא
כמ"ש = כמו שכתוב
ע"פ = על פסוק
האר"י ז"ל = הקדוש אלוקי רבינו יצחק זכרונו לברכה
כמ"ש = כמו שכתוב
ע"ש = עיין שם
וד"ל = ודי למבין
ואפי' = ואפילו
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
דאתכסי' = דאתכסיא
י"ה = חלק משם ה-ו-י-ה
וז"ש = וזה שכתוב
ארז""ל = אמרו רבותינו זכרונם לברכה
העוה"ז = העולם הזה
אח"כ = אחר כך
ח"ו = חס ושלום
שאל"כ = שאם לאכן
בת"ת = בתלמוד תורה
אפי' = אפילו
בגדול' = בגדולת
שע"י = שעל ידי
במ"א = במקום אחר
ג"כ = גם כן
כנ"ל = כנזכר לעיל
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים