הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אחרי שהרבי הזקן הסביר לנו בפרק ל"ז בתניא שכל יהודי צריך להאיר את חלקו בעולם החומרני דווקא. מבאר לנו הרבי הזקן בפרק ל"ח בתניא: לכן, מי שהתפלל וכיוון רק פסוק ראשון של 'שמע ישראל', ואת הברכה הראשונה של שמונה עשרה 'מגן אברהם', יצא ידי חובת כל התפילה. היות, והוא אמר את כל התפילה בשפתיים. אבל, אם הוא כוון בכוונה עמוקה את כל שמע ישראל עד אמת, ולא הוציא בשפתיים, לא יצא ידי חובת קריאת שמע.
יש לציין שהרבי הזקן מביא מקור מהפוסקים: היות ולפי הרמב"ם, בקריאת שמע לא יצא, אם לא אמר בפיו. אבל, בתפילה יצא, כי תפילת שמונה עשרה היא מדרבנן. גם נוסח ברכת המזון הוא מדרבנן, לכן דייק הרבי הזקן, לפי פוסקים, ולא לפי רמב"ם. כי לפי הרמב"ם, יצא בהרהור בתפילה. לגבי ברכת המזון כתוב: 'וברכת', אבל לא כתוב: בפיך, רק חכמים תקנו נוסח. לכן, אם הרהר בליבו את ברכת המזון, יצא לפי הרמב"ם בדיעבד. אבל, קריאת שמע, שהתורה אמרה בפירוש 'ודברת בם', צריך להוציא בפה, ואם לא ביטא בשפתיו,לא יצא ידי חובת קריאת שמע, אלא אם כן הוא אנוס.
מדוע צריך דווקא להוציא בפה? מסביר לנו הרבי הזקן: היות, וכל יהודי צריך להאיר את הגשמיות, והפה הוא גשמי. לכן, צריך להאיר אותו על ידי תזוזות קלות של עקימת השפתיים. על ידי זה דווקא, מאירים את כל העולם החומרני.
מילות התניא המקוריות:
פרק לח
והנה עם כל הנ"ל יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקי' דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא ק"ש במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפל' ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של ק"ש וברכה ראשונה של תפלת שמונה עשרה וכדאי' [ברפ"ב דברכות] ע"כ מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום שהנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה במצות רק להמשיך אור לתקן נפש החיונית והגוף ע"י אותיות הדבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה וכן במצות מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף: אך אעפ"כ אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פי' כי כמו שכל הברואים שבעוה"ז שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפי' אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו ית' שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואעפ"כ אין ערך ודמיון כלל בין בחי' אור וחיו' המאיר בגוף לגבי בחי' אור וחיות המאיר בנשמה שהיא נפש כל חי
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
הנ"ל = הנזכרים לעיל
ופוסקי' = ופוסקים
ק"ש = קריאת שמע
ובתפל' = ובתפילה
וכדאי' = וכדאיתא
ברפ"ב = בריש פרק ב'
ע"כ = על כן
ע"י = על ידי
אעפ"כ = אף על פי כן
פי' = פירוש
שבעוה"ז = שבעולם הזה
ואפי' = ואפילו
בחי' = בחינת
וחיו' = וחיות
