הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אחרי שהרבי הזקן לימד אותנו בפרק ל"ט בתניא כמה חשוב לעשות מצוות עם כוונה. מבאר לנו הרבי הזקן בפרק מ' בתניא: מי שלמד תורה בכדי להתגדל ולהתפרסם, התורה שלו לא יוצרת שום מלאך טוב, ועוד הוא יכול לברוא דברים רעים חס וחלילה. אבל, מי שלומד תורה כי כך הוא רגיל, התורה שלו יוצרת מלאכים. אבל, מי שלומד תורה בכדי להיות ביחד עם השם, התורה שלו עולה ועומדת לפני האלוקים, וזה חסיד חב"ד אמיתי.
מילות התניא המקוריות:
פרק מ
אך כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפי' בי"ס המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן בחי' אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור א"ס ב"ה ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמ"ש בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים וכמ"ש הרח"ו ז"ל בשער הנבוא' פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות ת"ח וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפי' להיכלו' ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה בעוה"ז הגשמי שהוא מדור הקליפות:
הגה"ה (כמ"ש בזהר ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):
וכמ"ש בזהר על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' וז"ש אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פי' שלא נשאר למטה בעוה"ז.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
אפי' = אפילו
בי"ס = ב-י' ספירות
בחי' = בחינת
א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
כמ"ש = כמו שכתוב
הרח"ו ז"ל = הרב רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה
הנבוא' = הנבואות
פ"ב = פרק ב'
ת"ח = תלמיד חכם
וכה"ג = וכהאי גוונא
להיכלו' = להיכלות
בעוה"ז = בעולם הזה
ח"ג = חלק ג'
ע"ב = עמוד ב'
עי' = עיין
ע"ש = עיין שם
ע"א = עמוד א'
וז"ש = וזה שכתוב
פי' = פירוש
