הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
בפרק י"ב למדנו איך לתת צדקה.
בפרק י"ג ממשיך הרבי הזקן ללמד אותנו: מדוע יש בעם ישראל נדבנים וקמצנים, כמו שמובא ברמב"ם בהילכות דעות: יש שינוי טבע והרגש פנימי מן הקצה אל הקצה בין האנשים. מי שאוהב ללמוד הרבה בשקט עם עצמו, הוא קריר ונוטה לטבע הקמצנות והחסכנות. ואילו, מי שאוהב חיי חברה ולא יכול ללמוד ללא חברותא, גם הוא אוהב את ההשפעה על החוץ, הוא נוטה יותר לפזרנות ולתת צדקה בשופי.
מילות התניא המקוריות:
יג מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הנה בכלל עובדי ה' יש ב' בחי' ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחי' ימין ושמאל דהיינו שבחי' שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת ה' כמ"ש והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה ג"כ בחי' הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו בצדקה להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכה"ג בת"ת ושארי מצות די לו שיוצא י"ח מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפי' לקבוע עתים כו'. אך בחי' ימין היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמ"ש ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך ג"כ מ"ש רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' (צ"ע. ונראה שצ"ל קודם אך בחי' ימין כו') וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בת"ת ושארי מצות ולא די לו לצאת י"ח בלבד אלא עד בלי די כו':
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
ב' = 2
בחי' = בחינות
כמ"ש = כמו שכתוב
ג"כ = גם כן
וכה"ג = וכהי גוונא
בת"ת = בתלמוד תורה
י"ח = ידי חובה
בפי' = בפירוש
ג"כ = גם כן
מ"ש = מה שאמרו
רז"ל = רבותינו זכרונם לברכה
צ"ע = צריך עיון
שצ"ל = שצריך להיות
