הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
מסיים הרבי הזקן את פרק י"ד ב'איגרת הקודש' שבתניא ומבאר לנו: כל ראש השנה בתחילת החג מפסיק להאיר אור החכמה לעולמות. כשתוקעים בשופר בבוקר מתגלה אור חדש שלא האיר מעולם בבריאה. לכן הקפיד הרבי הזקן להיות התוקע הראשון, עוד לפני התפילה מיד עם הנץ החמה, מפני שמצוות היום בשופר. לכן כתוב בתורה: "עיני השם אלוקיך בה מרשית שנה", מדוע לא כתוב מראשית שנה עם אלף, הרי הפסוק הולך על אור החכמה שאלוקים מזרים לכל העולמות דרך קודש הקודשים בירושלים שמתחיל בראש השנה?
מתרץ על כך הרבי הזקן: היות, ובתחילת ראש השנה בערב מפסיק לזרום אור החכמה, והוא מתחדש להיות אור חדש לגמרי בזמן תקיעת השופר למחרת בבוקר. לכן, אלוקים כתב בתורה מרשית ללא אלף, לרמז לך שבאלף בחודש תשרי חסר האלף של החכמה, עד שהיהודי ממשיך אותו מחדש לגמרי על ידי תקיעת השופר.
מילות התניא המקוריות:
וז"ש תמיד עיני ה' אלהיך בה שהעינים הם כינוים להמשכת והארת אור החכמה שלכן נקראו חכמים עיני העדה ואוירא דא"י מחכים והארה והמשכה זו אף שהיא תמידית אעפ"כ אינה בבחי' ומדרגה אחת לבדה מימי עולם אלא שבכל שנה ושנה הוא אור חדש עליון כי האור שנתחדש והאיר בר"ה זה הוא מסתלק בער"ה הבאה לשרשו. וז"ש מרשית השנה ועד אחרית שנה לבדה ולכן כתיב מרשית חסר א' רומז על הסתלקות האור שמסתלק בליל ר"ה עד אחר התקיעות שיורד אור חדש עליון יותר שלא היה מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה והוא מתלבש ומסתתר בארץ החיים שלמעלה ושלמטה להחיות את כל העולמות כל משך שנה זו אך גילויו מההסתר הזה תלוי במעשה התחתונים וזכותם ותשובתם בעשי"ת וד"ל:
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
וז"ש = וזה שכתוב
דא"י = דארץ ישראל
אעפ"כ = אף על פי כן
בבחי' = בבחינה
בר"ה = בראש השנה
בער"ה = בערב ראש השנה
א' = אחד
בעשי"ת = בעשרת ימי תשובה
וד"ל = ודי למבין
