הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
הרבי הזקן לימד אותנו בפרק שביעי של תניא שבאכילת אוכל כשר לצורך תאווה בלבד, ממשיכים חיות אלוקית לביוב. אבל ליהודי קל לחזור בתשובה מהטומאה הזאת של האכילה היות והאוכל הוא כשר. אבל אם יהודי אוכל טרף. הנפש האלוקית שלו נופלת לטומאה ואז קשה מאוד לחזור בתשובה ולהרים את מה שנפל, היות שטרף תמיד קשור עם הטומאה עד בו הגאולה. אבל אם הוא ילמד תורה מאהבה על אף שעדיין ישאר משהו מהטומאה דבוק בתוך הגוף שלו, היות שמהמאכל הטרף נוצר לו תאי דם בגוף, בכל זאת על ידי תשובה מאהבה האלוקים יסלח לו.
מילות התניא המקוריות:
פרק ח
ועוד זאת במאכלות אסורות שלכך נקראים בשם איסור מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים לעבוד ה' בכח אכילה ההיא וגם פעל ועשה כן וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר מפני איסורה בידי הס"א משלש קליפות הטמאות ואפי' הוא איסור דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כו' ולכן גם היצר הרע וכח המתאוה לדברים האסורים הוא שד משדין נוכראין שהוא יצר הרע של אומות עו"ג שנפשותיהם משלש קליפות הטמאות משא"כ היצה"ר וכח המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו הוא שד משדין יהודאין לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל. אך מ"מ קודם שחזר לקדושה הוא ס"א וקליפה וגם אח"כ הרשימו ממנו נשאר דבוק בגוף להיות כי מכל מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין אא"כ מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש.
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים
הס"א = הסטרא אחרא
ואפי' = ואפילו
ע"ג = עובדי גילולים
משא"כ = מה שאין כן
היצה"ר = היצר הרע
מ"מ = מכל מקום
אח"כ = אחר כך
אא"כ = אלא אם כן
מעוה"ז = מהעולם הזה
