פרשת ויגש
.jpg?id=9575458)
יהודה ניגש אל יוסף/ציירה:אהובה קליין©
"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף, להורת לפניו גשנה" (מו', כח').
פירשו זאת רבותינו זכרונם לברכה ואמרו: טרם ירידתו של יעקב בעצמו למצרים הוא שלח לפניו את יהודה "להתקין לו בית תלמוד, שיהא שם מורה תורה, שיהיו השבטים הוגים בתורה".
יעקב עשה זאת מכיון שידע שהמצרים הם עם מקולקל ומושחת, כך שהימצאות בני ישראל בקרבתם עלולה להביא להדרדרות רוחנית. הוא ידע כי גלות מצרים עתידה להיות גם סכנה רוחנית לעם ישראל, ואת האמצעי הטוב ביותר להגנה, ראה יעקב ביסוד בית מדרש ללימוד התורה במצרים.
בלימוד התורה יתכנו שני אופנים:
-
קריאת הפסוקים מן התורה.
-
יגיעה ומאמץ עיוני להגיע להבנת עומק הדברים.
מן הביטוי שלפנינו – "הוגים" בתורה, משמע שיעקב הבין כי רק כאשר בניו ילמדו תורה במצרים באופן של הגות והתעמקות, תעניק להם התורה חוסן נפשי מספק, אשר, אכן, יגן עליהם מהשפעת הרחוב המצרי. זאת משום שרק כאשר אדם לומד תורה מתוך יגיעה ועיון כדרוש, הופכת התורה להיות חלק ממציאותו.
לפי זה מובן מדוע אחד התנאים הנדרשים מהמשיח הוא שיהיה "הוגה בתורה". מכיון שהכח לגאול את ישראל מהגלות ניתן לו אך ורק בשל היותו מאוחד עם התורה, שאינה נתונה להשפעות ולמגבלות העולם. רק אדם כמשיח, שכל מהותו ומציאותו הוא התורה, מסוגל להתגבר על הגלות ולהוציא ממנה את עם ישראל אל הגאולה השלימה.
