דף הבית >> חגים ומועדים >> יום כיפור >> הלכות יום כיפור
 

הלכות יום הכיפורים
 

 
יום כיפור הוא יום מיוחד מאוד, עיקר מצוות היום היא התענית. מהות היום היא הסליחה והכפרה שאנו מבקשים מאלוקים על חטאינו, וכמובן מאנשים שפגענו בהם במשך השנה. להלן מנהגי ודיני ערב יום כיפור ויום הכיפורים.

ערב יום כיפור

ערב יום כיפור הוא יום מיוחד. מלבד היותו עמוס בהכנות לקראת הצום, הוא נחשב כ'יום טוב' ואף עורכים בו סעודת חג.

הנה הדינים המיוחדים הקשורים ביום זה.
 
מבקשים סליחה: יום כיפור הוא יום בו בורא העולם מוחל וסולח לעוונות שביצענו במשך השנה החולפת, אך חכמינו זכרונם לברכה אמרו כי הוא מכפר רק על עבירות שבין אדם לבורא העולם ולא על עבירות שבין אדם לחברו. לפיכך, אם פגענו במישהו במשך השנה החולפת, זה הזמן להתנצל בפניו ולבקש את סליחתו. כאשר אדם שפגע בכם מבקש את סליחתכם, כדאי למחול לו בלב שלם ולא לנטור לו טינה.

כפרות

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה ה"שעיר לעזאזאל" חלק עיקרי בעבודת יום הכיפורים. את השעיר שעלה בגורל היו נוטלים למקום רחוק, שם היו משליכים אותו מהר גבוה ככפרה על חטאי בני ישראל.

כזכר למנהג זה אנו מקיימים את מנהג ה"כפרות". עם זאת, על מנת שלא יחשבו שאנו מקריבים קורבן בימינו כשבית המקדש חרב, אנו מקיימים את מנהג הכפרות עם תרנגול או דג – אותם אסור להעלות לקורבן על גבי המזבח. לאחר קיום המנהג שוחטים את התרנגול ותורמים את שוויו לצדקה. לחילופין, ניתן לקיים את המנהג עם סכום כסף.
את הכפרות עורכים בערב יום כיפור לפנות בוקר. עבור גבר או נער לוקחים תרנגול, ועבור אישה או ילדה – תרנגולת.

לאישה בהריון לוקחים תרנגול אחד, ושתי תרנגולות.
 
 
כיצד עורכים את הכפרות

אוחזים את התרנגול (או את סכום הכסף) ביד, ואומרים את הפסוקים הבאים:

בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:
יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:
כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:
וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ:
וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:


לאחר מכן מסובבים את התרנגול 3 פעמים מעל הראש, ואומרים:

זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה,
וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם :


חוזרים על כך פעמיים נוספות, ובסך הכול שלוש פעמים.
 
אם נגזר עלינו, חלילה, להצטרך למתנת בשר ודם במשך השנה הבאה, אנו מעדיפים לבצע זאת באופן סמלי בערב יום הכיפורים. לפיכך אנו מבקשים – ומקבלים – עוגת דבש. בנוסף, הבקשה מזכירה לנו כי כל מה שנקבל בשנה הקרובה נקבל מבורא העולם בחסד.

כאמור, ערב יום כיפור נחשב ליום טוב. מצווה להרבות באכילה ובשתיה ביום זה, ובמשך היום אוכלים שתי סעודות. הראשונה נקראת "סעודת יום טוב", והשניה הנאכלת לפני כניסת הצום נקראת "סעודה המפסקת" שכן בה מפסיקים לאכול. בסעודה זו אוכלים מאכלים קלים בלבד ונמנעים משתיית משקאות הכוללים אלכוהול. ניתן לאכול את הסעודה עד הדלקת הנרות.

 הגברים נוהגים לטבול במקווה טהרה, על מנת להיטהר לקראת היום הקדוש.
בתפילת המנחה, אומרים את נוסח ה"על חטא", וידוי המפרט חטאים ועוונות אשר עליהם אנו מבקשים מבורא העולם "סלח לנו, מחל לנו כפר לנו."
 למרות שבכל יום חול של "עשרת ימי תשובה" (הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים) מרבים בנתינת צדקה, בערב יום כיפור עושים זאת בצורה מיוחדת. הבעל שם טוב אמר: "מצלילי המטבעות המשקשקים בקערות האוספים לצדקה, מתפרדים המקטרגים."
 
לפני היציאה לבית הכנסת, האב מברך את בניו ובנותיו ב"ברכת הבנים". "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" הוא אומר לבניו, ו"ישימך אלוקים כשרה, רבקה, רחל ולאה" הוא מאחל לבנותיו שתלכנה בדרך אמהות עמנו.
 
כבכל חג, הנשים והבנות מדליקות נרות. הן אומרות את הברכות הבאות:

ברוך אתה... מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום הכיפורים. ברוך אתה... מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה

כאשר יום הכיפורים חל בשבת,  מזכירים גם את השבת בברכה הראשונה, וכך אומרים:

ברוך אתה... מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת ויום הכיפורים.

יום הכיפורים
יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה. ביום זה אנחנו צמים, ומבקשים מבורא העולם שימחל לנו על חטאינו. "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם", נאמר בפסוק (ויקרא, כט).

מצוות יום כיפור

גברים מגיל 13 ומעלה, ונשים מגיל 12 ומעלה חייבים לצום במשך יום הכיפורים. הצום מתחיל זמן קצר לפני שקיעת החמה של ט' בתשרי, ומסתיים בצאת הכוכבים. במידה ומסיבות בריאותיות שונות לא ניתן לצום, יש לפנות לרב כדי שיפסוק כיצד לנהוג.
 בנוסף לצום, נמנעים במשך הצום מביצוע הפעולות הבאות: נעילת נעלי עור, רחיצה מכל סוג שהיא (מותר לרחוץ רק את קצות האצבעות), קיום יחסי אישות וסיכת הגוף בתחליבי גוף וכדומה.

קהילות רבות נוהגות ללבוש בגדי לבן ביום הכיפורים, מכיוון שביום זה אנו נמנעים מאכילה ושתיה ודומים למלאכים. בנוסף, נהוג שלא לענוד תכשיטי זהב כדי שלא להזכיר את חטא העגל שהיה עשוי מזהב.

ליום כיפור תפילות מיוחדות: הוא נפתח בתפילת "כל נדרי" ומסתיים בתפילת ה"נעילה". במשך תפילות היום אנו מתוודים על חטאינו ומבקשים שבורא העולם ימחול, יסלח ויכפר לנו עליהם. שיאן של התפילות מגיע בתום הצום, כאשר הקהל קורא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ו"ה' הוא האלוקים." ברגעים אלו היהודים מחזקים את אמונתם בת אלפי השנים בבורא העולם האחד והיחיד, ומוכנים למסור את נפשם כדי שלא לסטות, חלילה, מאמונה זו. בסוף תפילת הנעילה תוקעים פעם אחת בשופר ומכריזים "לשנה הבאה בירושלים!"