קרוב לשמים: בין כסה לדרמסלה
נאמן לתוכניתו המקורית להיות בכל בתי החב"ד בהודו, עדי ארבל ממשיך במסעו. כמה בתי כנסת למטר רבוע יש באזור דרמסלה, איפה קונים חולצה לבנה לחג. יומן מסע חגיגי
מאת עדי ארבל
לאחר התלאות שעברתי בדרכי לדרמסלה, ולאחר התלאות הגרועות בהרבה שקוראי שני החלקים הראשונים היו צריכים לעבור, אני מגיע למטרה העיקרית לשמה יצאתי לטיול - חגים בבתי חב"ד הודו.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א נוהג לומר כי בכל מקום בו יש קוקה קולה, צריך להיות שליח של חב"ד. אני החלטתי לאמץ את הקונספט הזה גם בטיול שלי והגעתי למסקנה שבכל מקום בו יש בית חב"ד - אני צריך להגיע אליו. ובצפון הודו יש הרבה כאלה...
בביקורי בלאדאק נחלתי כשלון בעומדי אל מול שעריו הסגורים של הבית היהודי בצ'אנג-ספה, בגלל שלברסלבים המאיישים את המקום היה קצת קר והם נסו על נפשם שבועיים לפני שהגעתי. ואני חשבתי שדווקא לברסלבים יש דרכים וחומרים מיוחדים בכדי להתחמם...
פיצוי הולם קיבלתי בהגיעי לדרמסלה. האמת היא שבדרמסלה אין ולו יהודי אחד, אך בכפרים הסובבים אותו יש תחרות יפה. בכפר דרמקוט שוכן לו זה מספר שנים בית חב"ד הודו בלב הכניסה לכפר.
לפני מספר שנים נפלה החלטה אצל קברניטי הציבור הדתי הלאומי, להקים התנחלות בשם "הלב היהודי" על גבעות הכפר בגסו הסמוך, כחלק מטרנד תנועות הקירוב של הציונות הדתית. במקביל, הוקם סניף נוסף שלבית חב"ד הודו דרמסלה באותו הכפר בדיוק. זאת אומרת, שיש כיום במרחק של שבע דקות הליכה שלושה מתחמים שונים לתפילות וארוחות כשרות. אשרינו שזכינו.
יש שיאמרו שבגסו הפך רשמית לכפר יהודי מהרגע שלכל תייר ישראלי יש בית כנסת שאליו הוא הולך להתפלל, וגם בית כנסת שאליו הוא לעולם לא יכנס. המבחר הרב של קהילות מדומיינות באזור דרמסלה גרם לי לבחור דווקא באזור זה כמתאים לחגוג את ראש השנה וגם את סוף השבוע שלאחריו.
כפר נוסף שנמצא באזור הוא מקלוד-גאנז', שנחשב למרכזי יותר בשל המרכזים הדתיים שבו. בכפר סואן זה נמצאים רוב התיירים האירופאים, בעוד רוב הישראלים הקימו את מושבותיהם בבאגסו ודרמקוט השקטים יותר.
אני בחרתי להיות בראש השנה בדרמקוט שלטעמי הוא יותר פסטורלי, ממש בסמוך לבית חב"ד הודו. מכיוון שהגעתי ממש בבוקר של ערב ראש השנה, נכנסתי לשלב הפינישים של ההכנות. למתבונן מן הצד זה נראה כאילו הרבה חבר'ה מעבירים ערימה של אורז מצד לצד. לטובת ההכנות התבקשתי על ידי הרב דרור להביא מספר מצרכים מביתו. הוא הסביר לי באריכות איך להגיע לבית, במקום להגיד שזהו בית עליו נמצא תורן בגובה שלושים מטר, עם דגל של משיח בקצהו.
חולצה לבנה לחג
לאחר שתרמתי את חלקי בקילוף רימונים הייתי צריך למלא את שתי החובות הבסיסיות אותן נדרש למלא כל ישראלי לקראת ראש השנה: הראשונה, להתקשר הביתה, לאחל שנה טובה, מבלי לספר כמה טוב לך וכמה אתה לא מעוניין לחזור לארץ. החובה השניה היא למצוא חולצה לחג, בסטייל הודי, אבל כמה שיותר ייחודית.
לחבר'ה הדתיים שמגבילים עצמם לשלל גווני הלבן, האתגר גדול יותר. התמזל לי מזלי ובחנות הראשונה אליה נכנסתי מצאתי את מבוקשי. קריאות ההתפעלות שקיבלתי על חולצתי הייחודית במהלך ערב החג נעו מ-"אתה נראה כמו מלצר" דרך "זו לא חולצה של נשים?" ועד "אתה מקדים את זמנך". הייתי בעננים.
את סעודת ערב החג בחרתי לאכול בבית חב"ד הודו של דרמקוט, גם מכיון שרציתי ליהנות מחברתם של הישראלים הרבים שפקדו את הכפר, וגם מכיון שלא הייתה לי ברירה אחרת. ב'לב היהודי' נסגרה ההרשמה לאחר שמאה שמונים יהודים זריזים הבטיחו את מקומם שם, ובית חב"ד הודו בגסו חבר לאחיו הגדול בדרמקוט בשם החגיגיות.
לבית חב"ד הודו בדרמקוט הגיעו כ-400 מטיילים ומטיילות על הוריהם וילדיהם, ובאותו זמן נערכו מספר טקסים אלטרנטיביים בשלל מסעדות ישראליות באזור. את החשבון המדויק של כמה ישראלים היו באזור דרמסלה לבדו, אני משאיר לאחרים.
הרעיון לאחד את שני בתי חב"ד הודו בערב ראש השנה התגלה כטעות ארגונית. המקום היה צר מלהכיל ולהאכיל את הסועדים הרבים ששילמו ממיטב כספם (כ-25 שקלים). למרות הדוחק הצליח הרב דרור להשרות אווירה נעימה, ולנהל את הסדר ביד רמה. גם סבלנותם של התיירים תרמה להצלחת הערב.
יש לכם בשר?
את תפילות הבוקר של החג בחרתי להעביר בלב היהודי, ולו בשל העובדה שאיני מצליח להתחבר לניגונים החסידיים של חב"ד. אני מרשה לעצמי לדווח כי נוסח התפילה היה בהחלט נעים לאוזן על אף העובדה שחלק גדול ממנה החמצתי בשל יקיצה מאוחרת קמעה.
אלו שמעדיפים תפילות קצת יותר קצרות ומהירות, בחרו לקבוע את מקום תפילתם בבית חב"ד הודו בדרמסלה. עוד סיבה טובה להעדיף את בית חב"ד הודו היא העובדה כי הם מבטיחים (ומקיימים) עוף לשבת, בעוד ב'לב היהודי' מסתפקים בהגשת תוספות. הסיבה להבדל מהותי זה נעוצה בכך ששליחי חב"ד כשירים לשחוט, בעוד צוות הלב היהודי הם זוג חמוד וסימפטי, שלא בטוח שהם אוהבים את הקטע עם הדם.
מכיון שאני מאלה שמספיק להם מזון רוחני בתקופת הימים הנוראים, הואלתי לוותר רק על שלוש ארוחות בשריות במהלך ראש השנה ושבת שובה הסמוכה. את שאר הארוחות חלקתי בין בית חב”ד הודו בדרמקוט לבית חב”ד הודו בבגסו.
אגב, במסגרת ניסיונותיהם להסביר פניהם לתייר, ההודים נוטים לענות בכן לכל שאלה, לכן לא כדאי להסתפק בשאלה "האם המסעדה היא צמחונית?", מכיון שיש סיכוי טוב שתקבלו את אותה תשובה בדיוק גם לשאלה העוקבת "האם יש לכם בשר?".
מעבר לארוחות ותפילות, יש עוד כמה דברים לעשות באזור היפהפה הזה. מלבד קניות מומלץ בחום לצאת לטיולי יום רגליים בסביבה, הכוללים מספר מפלים מרשימים שכיף לרחוץ בברכותיהם בימי שמש.
| | | |
|
|