עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> בראשית >> פרשת וישלח >> תיקונו של עשיו
 


 
'וישלח יעקב מלאכים לפניו' – מלאכים ממש

בפרשתנו מסופר כיצד יעקב חוזר מחרן, לאחר עשרים שנים בהן שהה אצל לבן הארמי הרמאי, והקים את אחד עשר שבטי ישראל (בנימין, השבט השנים עשר נולד מאוחר יותר בארץ ישראל).
 פרשתנו נפתחת במילים: "וישלח יעקב מלאכים לפניו, אל עשיו אחיו", ועל מילים אלה מפרש רש"י: "מלאכים ממש" – כלומר, אין הכוונה כאן ל-'מלאכים' במובן של שליחים בלבד, אלא הכוונה היא שיעקב שלח מלאכי מרום אמיתיים ממש.
וצריך להבין, מדוע מצא יעקב לנכון להטריח את מלאכי המרום בשליחות זו, מדוע לא הסתפק בשליחים רגילים, בשר ודם?

ועוד גם זאת – הרי יעקב ידע את הכלל ש-'אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות'[1], והיה ברור ליעקב שבשעה שהוא מעסיק את המלאכים בשליחותו לעשיו הם מתמקדים בשליחות זו ואינם יכולים לבצע את שליחויותיו של הקב"ה, ומדוע אם כן חשב יעקב שהשליחות לעשיו חשובה עד כדי כך שראוי להשתמש במלאכי א-לוהים דווקא?

תיקונו של עשיו

הדבר יוסבר על פי ביאורה של תורת החסידות [2] על מהותה הפנימית של שליחות זו, ובכן – יעקב ידע שתכלית כל הבריאה היא להפריד את הטוב מן הרע ולהחזיר את ניצוצות הקדושה שנפלו על ידי חטא עץ הדעת של אדם הראשון את מקורם הא-לוהי. וזוהי הסיבה גם שיעקב הלך לחרן, אל המקום הנחות ביותר בעולם – 'חרון אף של מקום'[3], כדי להעלות ולגאול את ניצוצות הקדושה ששם  ולהביאם אל מקורם הא-לוהי.

יעקב אבינו גם ידע שעבודתו זו שלו בלבד אינה מספיקה לכשעצמה, הוא ידע שיש צורך גם שעשיו אחיו הרשע ימלא את חלקו במשימה זו של העלאת ניצוצות הקדושה.
וביתר ביאור: עשיו, 'איש השדה'[4], מייצג אורות א-לוהיים עליונים ביותר שנפלו אל ה-'שדה', והתכלית היא שגם עשיו הרשע יתברר ויתתקן – כלומר, לא רק שהיהודים יגיעו לשלמותם, אלא שגם הגויים יגיעו לשלמותם הם – וכאשר יקרה זה, תבוא מיד הגאולה.
שליחות חשובה לאחר עשרים שנים בחרן בהן סיים יעקב את עבודתו, הוא מצד עצמו כבר היה מוכן לגאולה, ויעקב קיווה בלבו שגם עשיו תיקן את עצמו ואף הוא מוכן לגאולה – וזו למעשה הייתה המהות הפנימית  של שליחות המלאכים ששלח יעקב לעשיו, לאמור לו 'בוא נהיה מוכנים יחדיו לגאולה',
 
 
וכמו שמרומז גם במילותיו של יעקב שביקש מן המלאכים למסור לעשיו: "ויהי לי שור וחמור", וכפי שאומרים על כך חז"ל[5]: "חמור – זה מלך המשיח, שנאמר 'עני ורוכב על חמור'[6]", ולכן, מכיוון ששליחות זו הייתה כה חשובה, שהרי היא למעשה נוגעת לתכלית כל הבריאה, שלח יעקב את השליחים המכובדים ביותר – מלאכי שמיים. ובוודאי שלא הייתה זו טרחה לגביהם, אלא אדרבה – זו הייתה זכות עבורם, מכיוון שגם הם מצפים ומחכים לגאולה.
 
העולם כבר מוכן

אולם המלאכים חזרו אל יעקב והשיבוהו: "באנו אל אחיך, אל עשיו"[7] כלומר – באנו אל מי שאתה חושב שהוא אחיך, אך מתברר שהוא עדיין עשיו הרשע, שהוא לא בירר את עצמו ולא נפרד מהרע שבו. ואז מבין יעקב שהדרך אל הגאולה תהיה עוד ארוכה, וכפי שהוא ואמר לעשיו: "ואני אתנהלה לאיטי"[8].

כל זה היה אז. אבל היום, לאחר עבודת עם ישראל במשך הדורות, ובפרט בזמן הגלות שבה התפזר עם ישראל בכל העולם כולו, ובמיוחד לאחר שכבר נתגלתה תורת החסידות, שהיא הכנה לגאולה – הרי שכיום העולם כולו כבר מוכן לגאולה, ולא נותר לנו אלא שהגאולה תתגלה בפעול ממש בעולם הזה הגשמי – ותיכף ומיד ממש!
 
[מקורות: הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, ספר השיחות תשנ"ב כרך א עמוד 155]
 
 
 
 
 
 

[1] ראה פרוש רש"י על ספר בראשית, פרק יח פסוק ב.
[2] ראה ספר 'תורה אור' ראש פרשתנו. ועוד.
[3] ראה רש"י על ספר בראשית, פרק יא פסוק לב.
[4] ספר בראשיתף פרק כה פסוק כז.
[5] מדרש בראשית רבה עה, ו.
[6] ספר זכריה פרק ט פסוק ט.
[7] ספר בראשית, פרק לב פסוק ג.
[8] ספר בראשית פרק לג פסוק יד.
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים