עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> דברים >> פרשת ניצבים
 
 
פרשת ניצבים


משה מקהיל את העם/ציירה: אהובה קליין©

בשבת שלפני ראש השנה קוראים את הפסוק "אתם ניצבים היום כולכם". מסביר הבעל שם טוב, ש"היום" הוא ראש-השנה, ועל ידי שכל בני ישראל עומדים באחדות, "כולכם" – הם "ניצבים" וזוכים בדין.

האחדות הזאת אינה פשוטה. בהמשך הפסוקים מפורטים הסוגים המגוּונים הקיימים בעם ישראל, מ"ראשיכם שבטיכם" ועד "חוטב עציך ושואב מימיך". האחרונים מוזכרים בפסוק אחרי הגרים, משום שאין מדובר בסתם בעלי-מקצוע. חוטבי העצים ושואבי המים היו הכנענים שבאו להתגייר בימי משה, "ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים", והיו אסורים לבוא בקהל (שאסור להתחתן איתם). איך תיתכן אפוא אחדות שלמה בינם ובין "ראשיכם"?
העניין יובן על פי סיפור מעשה שהיה בבעל שם טוב. פעם אחת הגיע ליישוב ודיבר לפני התושבים על אהבת ישראל. המשיל להם הבעל שם טוב משל מיהודי תלמיד חכם עצום, בקי בש"ס ובמפרשיו, היושב ומתעמק ב"תוספות" סבוך. בתוך כך ניגש אליו בנו הקטן ואומר לו איזו חכמה. הלמדן מתפעל מהחכמה ומפסיק מלימודו כדי שיוכל ליהנות ממנה.
המשיך הבעל שם טוב: גם אלוקים עסוק כביכול במעמקי התורה, כמו שאמרו חז"ל: "שלוש שעות הראשונות אלוקים יושב ועוסק בתורה". אבל כאשר יהודי עושה דבר טוב, אלוקים מפסיק כביכול מעיסוקיו כדי להתבונן ב'חכמת' בנו, עם ישראל.

וסיים הבעל שם טוב: כאשר הודיע אלוקים למלאכים על רצונו לברוא את האדם, טענו המלאכים "מה אנוש כי תזכרנו". הראה להם אלוקים כיצד היהודי טרוד כל היום בטרדות הפרנסה, ובכל-זאת מניח את כל עסקיו ורץ להתפלל מנחה בבית הכנסת ושומע שיעור תורה.

אמר אלוקים למלאכים: אתם, מלאכים, אין לכם שום טרדות, ואילו האדם "רֵחיים על צווארו", שהרי אני ציוויתיו לפרנס את משפחתו – ובכל זאת ראו איך הוא מתנהג! אלוקים מתפאר אפוא לפני המלאכים במעשיו הטובים של יהודי.

כאן רואים את היוקר של כל יהודי אצל אלוקים. גם מי שנמצא בדרגה של "חוטב עציך ושואב מימיך" הוא יהודי, שהרי בכל זאת קיבל עליו עול תורה ומצוות. עצם העובדה שהוא חייב במצוות מעידה על הקשר הפנימי והעמוק שלו עם אלוקים בכבודו ובעצמו, שהלוא זה עניינה של מצווה, היוצרת "צוותא" (חיבור) בין יהודי לאלוקים.

מי שיתבונן בדברים לא יזדקק לקבלת עול ואפילו לא להבנה רוחנית מיוחדת, כדי לחוש את מעלתו של כל יהודי. אפילו הנפש הבהמית של יהודי מבינה שהיהודי השני, תהיה דרגתו אשר תהיה, יקר מאוד בעיני אלוקים, וממילא אין שום קושי להתאחד עמו, ועד לדרגת "לאחדים כאחד".
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים