עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> דברים >> פרשת וילך
 

פרשת 'וילך'


תקיעת שופר/ציירה: אהובה קליין©

בסיום פרשתנו, לאחר שמשה רבינו מסיים לכתוב את ספר התורה, הוא מצווה על הלויים לקחת את ספר התורה ולשים אותו מצד ארון ברית ה':
"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם, וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר - לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד.
כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה, הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי. הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם"[1],
ובהמשך לכך, בפרשת הבאה, פרשת האזינו, מובאת השירה שאמר משה לבני ישראל.
על ציוויו זה של משה רבינו מפרש רש"י:
"מצד ארון ברית ה' – נחלקו בפירושו של פסוק זה חכמי ישראל, יש חכמים האומרים שמארון הברית היה בולט מדף כלפי חוץ, ושעליו היה מונח ספר התורה, ויש חכמים האומרים שספר התורה היה מונח לצידם של לוחות הברית בתוך הארון"[2],
השאלה הראשונה על פירושו של רש"י
כידוע, פירושו של רש"י מכוון ל-'פשוטו של מקרא', וכפי שרש"י אף אומר זאת בעצמו: "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא"[3],
ולפי פשוטו של מקרא הרי ברור שהמשמעות של 'מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹקֵיכֶם' היא שספר התורה יהיה מונח בצידו של הארון מבחוץ – ואם כן מדוע מביא רש"י בפירושו גם את הדעה האומרת שהמשמעות בכך היא שהלוחות היו בתוך הארון לצד הלוחות?
ועוד:
הרי ידוע הכלל בפירושיו של רש"י, שכאשר הוא מציין במפורש בתחילת פירושו על פסוק מסויים שלפסוק זה יש שני פירושים [או יותר], אזי כוונתו בזה היא להדגיש ששני הפירושים שהוא מביא על פסוק זה הם שקולים ושווים בערכם - ואך ורק מכיוון שאי אפשר לכתוב שני פירושים בבת אחת לכן הוא נאלץ לכותבם זה לאחר זה,
[וזאת בשונה מפסוקים אחרים, שגם עליהם מביא רש"י יותר מפירוש אחד, אך הוא אינו מציין זאת – שאז, במקרים מעין אלה, כוונתו של רש"י היא לומר שהפירוש הראשון שהוא מביא הוא העיקרי והמתאים יותר לפשוטו של מקרא, ואלה הבאים לאחריו הם פחות עיקריים ופחות מתאימים לפשוטו של מקרא]
וכך גם בפירושו של רש"י על פסוק זה – רש"י מציין בתחילת דבריו ש-"נחלקו בפירושו של פסוק זה חכמי ישראל", ומובן שכוונתו בזה היא לומר לנו ששני הפירושים שהוא יביא להלן הם שקולים ושווים בערכם - כלומר, ששני הפירושים מתאימים באותה המידה לפשוטו של מקרא,
וצריך להבין, גם אם רש"י רוצה להביא, מסיבה כלשהי, גם את הדעה השניה של חכמי ישראל, הדעה האומרת שהמשמעות של 'מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹקֵיכֶם' היא שהספר התורה היה מונח בתוך הארון מצד הלוחות – כיצד יתכן לומר שדעה זו מתאימה לפשוטו של מקרא באותה המידה כמו הדעה הראשונה, הטוענת שספר התורה היה מונח מצד הארון ממש, על גבי מדף?!
הרי ברור ומובן בהחלט שהמשמעות הפשוטה של 'מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹקֵיכֶם' היא שספר התורה היה אכן מונח מצד הארון - מבחוץ לו!
השאלה השניה על פירוש של רש"י
וכמו כן קיימת גם שאלה לגבי הפירוש הראשון שמביא רש"י, שספר התורה היה מונח על מדף שהיה בולט מארון הברית:
כאשר הקב"ה מצווה על משה לעשות את הארון[4], וכן כאשר התורה מתארת כיצד בצלאל עושה את הארון[5], הרי מפורטים כל פרטיו של הארון – ואילו אותו מדף, שלדברי רש"י היה בולט מן הארון ושעליו היה מונח ספר התורה, כלל וכלל לא מוזכר!
ואם כן, על פניו ניתן ללמוד, על פי פשוטו של מקרא, שספר התורה היה מונח על מדף או חפץ אחר כלשהו העומד בפני עצמו, בנפרד מארון הברית,
ולכן השאלה היא כמובן מדוע רש"י מפרש שהיה מדף שהיה בולט מארון הברית [ומחובר אליו], ושעליו היה מונח ספר התורה.
נקודת ההסבר – "הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה'"
נקודת ההסבר לשאלות אלה היא ההדגשה שמדגישה התורה שציוויו של משה לשים את ספר התורה לצד ארון הברית נאמר ל-"לְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה'", וכפי שנראה להלן:
העובדה שציווי זה נאמר דווקא ללויים נושאי הארון מלמדת שציווי זה הוא תמידי – כלומר, שספר התורה שכתב משה יימצא באופן תמידי לצד ארון הברית – לא רק בזמן שבני ישראל חונים במקומם, אלא גם בזמן המסעות שלהם, כאשר משכן ה' מפורק וה-"לְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה'" אכן נושאים את הארון,
וכפי שמובן הדבר גם בפשטות מסיום דבריו של משה ללויים אלה: "וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" – ומובן בפשטות שעניין העדות צריך להיות בכל זמן, בזמן החנייה וגם בזמן המסעות.
אך על כך שואל התלמיד הממולח שאלה – הרי הקב"ה ציווה שבזמן המסעות יהיה ארון הברית מכוסה בשלושה כיסויים[6],
ומכאן מובן בפשטות שגם אם נאמר שהלויים נושאי הארון החזיקו את ספר התורה שכתב משה רבינו בצמוד לארון גם בזמן המסעות – הרי שלא היה זה בצמוד לארון ממש, מכיוון ששלושת הכיסויים הפרידו בין הארון לבין ספר התורה,
ולכן רש"י מביא את הדעה האומרת ש-"מארון הברית היה בולט מדף כלפי חוץ ועליו היה מונח ספר התורה" – ועל ידי כך מובן ששלושת הכיסויים כיסו את ארון הברית ביחד עם ספר התורה, כך שספר התורה היה צמוד לארון ממש בכל זמן, גם בזמן המסעות, כפי שציווה משה.
אך פירוש זה אינו 'חלק' כל כך, מכיוון שכנ"ל, מדף זה אינו נזכר כלל וכלל לא בציוויו של הקב"ה על עשיית הארון ולא בתיאור עשייתו על ידי בצלאל,
אך על כך אפשר לומר – שציווי זה של משה ללויים נושאי הארון לשים את ספר התורה שכתב לצדו של ארון הברית לא היה מדעתו של משה עצמו, חס ושלום, אלא שהוא שמע ציווי זה מהקב"ה - וכאשר משה שמע ציווי זה מהקב"ה הוא הבין, מדעת עצמו, שכדי לקיים ציווי זה במלואו, גם בזמן המסעות, אזי יש להוסיף לארון הברית מדף שיבלוט מצדו, ושעליו יונח ספר התורה.
אך מכיוון שקשה לומר שלאחר ארבעים שנים של מסעות ישנה משה את ארון הברית על ידי הוספת מדף מצידו – מביא רש"י גם את הדעה השניה, האומרת ש-"ספר התורה היה מונח לצידם של לוחות הברית בתוך הארון",
אך שוב, גם פירוש זה אינו 'חלק' כל כך, שהרי לפי פשוטו של מקרא המשמעות של "מצד הארון" היא בצדו של הארון [מבחוץ] ממש, ולא בתוך הארון – ולכן זקוק רש"י גם לפירוש הראשון,
ואם כן, נמצאנו למדים ששני הפירושים שמביא רש"י אינם 'חלקים', שניהם אינם מתיישבים בשלימות עם פשוטו של מקרא והקשיים על שני הפירושים שווים ביניהם – ולכן רש"י מקדים ואומר בתחילת פירושו שהוא מביא על פסוק זה יותר מפירוש אחד, כאשר כוונתו בזה היא, כאמור, להדגיש בפנינו ששני הפירושים שווים ושקולים ביניהם.
שאלה נוספת
אך לאור האמור לעיל, ששני הפירושים שווים ושקולים ביניהם, מתעוררת לה שאלה נוספת – מדוע אם כן יש כאלה הסוברים כך ויש כאלה הסוברים כך,
ועל שאלה זו עונה רש"י, ברמז, בראשית דבריו: "נחלקו בפירושו של פסוק זה חכמי ישראל",
שמכיוון ששני הפירושים שקולים ושווים ביניהם, ולא ניתן להגיע להכרעה מי הוא היותר נכון לפי פשוטו של מקרא – לכן חכמי ישראל לא מכריעים בשאלה זו על פי פסוקי התורה, אלא מתוך היותם "חכמי ישראל",
כלומר, על פי תפיסותיהם ושיטותיהם השונות בדרכי החכמה – בדרכים שבהן יש להעביר את החכמה הלאה, וכפי שנראה להלן.
על פי פנימיות העניינים, ההסבר והמשמעות של "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹקֵיכֶם" הם כדלהלן:
בעשרת הדיברות שהיו חרוטות על שני לוחות הברית [שהיו בתוך ארון הברית] היו כל ענייני התורה באופן כללי, וכפי שאומרים זאת חז"ל: "כל תרי"ג המצוות נכללות בעשרת הדיברות"[7] – ואילו בספר התורה עצמו באים הדברים לידי פירוט,
ומכיוון שטבע הדברים הוא שכאשר נקודת הרעיון נפרסת ונפרטת לפרטים רבים אזי האור שלה מתחלק בין כל הפרטים ומצטמצם בהם – בא הציווי של "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹקֵיכֶם", וזאת כדי שהפרטים [המפורטים בספר התורה] יהיו קשורים לכלל [המצוי בעשרת הדיברות שבלוחות] ממנו הם נמשכים,
אך חכמי ישראל נחלקים ביניהם בשאלה עד כמה צריכים הפרטים להיות קשורים אל הכלל ממנו הם נמשכים,
יש האומרים שלמרות שהרב אינו יכול להעביר לתלמיד את עצם נקודת הרעיון כפי שהיא אצלו, ושלכן הוא צריך לפורטה לפרטים, הרי שבכל זאת כל הפרטים צריכים להיות באותה הדרגה של נקודת הרעיון - כלומר, שגם בפרטים יאיר האור של עצם נקודת הרעיון, מכיוון שאחרת לא תורגש העוצמה של האור [למרות שעל ידי כך יכול להיות שהתלמיד לא יבין את הפרטים במלואם],
ולפי שיטה זו חכמים אלה אומרים שספר התורה [הפרטים הרבים] צריך להיות בתוך הארון ממש, צמוד ללוחות הברית [נקודת עצם הרעיון שממנה נמשכים הפרטים],
ולעומתם יש חכמים האומרים שכדי שהתלמיד יקלוט טוב יותר הרי שעל הרב להעביר לתלמיד את כל פרטי הרעיון באופן כזה שהפרטים ייצאו מעצם נקודת הרעיון ויהיו קרובים יותר לדרגתו של התלמיד – אלא שגם לאחר יציאתם של הפרטים מעצם נקודת הרעיון צריכה להיות מורגשת בהם העובדה שהם נובעים מנקודת הרעיון, שהם אינם עומדים בפני עצמם,
ולפי שיטה זו, חכמים אלה סוברים שספר התורה היה מונח על מדף הבולט מארון הברית – כלומר, אמנם מבחוץ לארון הברית [מחוץ לנקודת הרעיון] אך עדיין צמוד לו [צמוד לנקודת הרעיון].
[מקורות: הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, ספר ליקוטי שיחות כרך ט שיחת פרשת וילך ב. עיבוד ועריכה, ר' רועי כץ, כד אלול ה'תש"ע שנים לבריאת העולם]
 
 
 
 
 
 
 

[1] ספר דברים, פרק לא פסוק כד.
[2] פירוש רש"י על הפסוק, מובא כאן בשינוי לשון קצת.
[3] ראה פירוש רש"י על ספר בראשית פרק ג פסוק ח. ועוד.
[4] ספר שמות, פרק כה פסוק י ואילך.
[5] ספר שמות, פרק לז פסוק א ואילך.
[6] ראה ספר במדבר, פרק ד פסוקים ה, ו.
[7] ראה רש"י על ספר שמות, פרק כד פסוק יב.
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים