עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> חגים ומועדים >> פורים >> מנהגי פורים
 


 
מנהגי חג פורים

 
מה קרה בחג פורים

את פורים אנו חוגגים לזכר הנס שאירע בתקופת המלך אחשוורוש. היה איש רשע ושמו 'המן' והוא שכנע את המלך אחשוורוש להרוג את כל היהודים ביום י"ג באדר. אלוקים עשה נס גדול ליהודים והגזירה התבטלה בזכות אסתר.

וביום י"ג באדר במקום שהגויים יהרגו ביהודים, נהפכו היוצרות, ניתנה הרשות ליהודים להרוג בגויים, וצה"ל חיסל 75,500 מחבלים ובני המן,
לכבוד הנס הגדול הזה אנו חוגגים את חג פורים.

מקור השם 'פורים': המילה פור פירושה פיסת חרס או אבן שהיו מטילים לצורך הכרעות ממלכתיות. המן הפיל פור כדי לבחור תאריך להשמדת היהודים – י"ג באדר. החג נקרא על שם הפור שהטיל המן.


 
מנהגי חג הפורים
 
פרשת זכור

בשבת שלפני פורים קוראים בתורה בנוסף לפרשה השבועית את פרשת 'זכור' שבה מסופר על מצוות מחיית עמלק. הסיבה לקריאה זו היא: המן הוא מצאצאי עמלק ולכן יש מצווה למחות את זכר עמלק מעל פני האדמה.

תענית אסתר

ביום י"ג באדר, הוא יום צום. הצום הוא לזכר הצום שצמו אסתר ויהודי שושן הבירה לפני שהלכה אסתר לאחשוורוש במטרה לשנות את רוע הגזירה על השמדת היהודים. צום תענית אסתר מתחיל עם עלות השחר ומסתיים עם צאת הכוכבים.
קריאת מגילה

בלילה של י"ג אדר לאחר סיום הצום קוראים את מגילת אסתר. לפני קראית המגילה מברכים שלוש ברכות:
  • "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה".
  • "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
  • "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".
בברכת המזון ובתפילת שמונה עשרה מוסיפים את 'על הניסים'... בימי מרדכי ואסתר...
ישנם ארבע מצוות עיקריות בחג הפורים:
  • מקרא מגילה – פעמיים
  • משלוח מנות
  • מתנות לאביונים
  • משתה ושמחה
הפעם השניה שקוראים את המגילה הוא ביום פורים –י"ד אדר.

משלוח מנות

נוהגים לשלוח מנות איש לרעהו, איש לאיש, ואישה לרעותה. כדי להרבות בשמחה ובאהבת ישראל, להפריך את טענת המן: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" אנו מרבים באהבת ישראל ושולחים מנות ומתנות לאביונים.

המינימום במשלוח מנות הוא שני סוגי מאכל שברכתם שונה, ושיהיו מוכנים לאכילה מיידית בלא צורך בבישול/אפייה.

מתנות לאביונים

צריך להקפיד לשמח גם את העניים שאין ידם משגת לערוך משתה. "כל הפושט יד נותנים לו" זוהי המעלה של הצדקה בחג הפורים.
לפי ההלכה כל אדם צריך לתת ביום זה צדקה לשני נזקקים, או להעביר סכום כסף למי שיחלק אותו לנזקקים. הרמב"ם מציין כי "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".

משתה ושמחה

כנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". למרות שהחג מתחיל מהלילה, בתלמוד נקבע שמצוות הסעודה היא דווקא ביומו של החג. כחלק ממצוות המשתה והשמחה, מוזכר בתלמוד מצווה לשתות יין, ולהשתכר "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'", זאת מפני שהנס נעשה באמצעות משתה היין שערכה אסתר לאחשורוש. דעות שונות הושמעו בשאלת מידת חיוב ההשתכרות, ויש אף פוסקים אשר סברו כי מצווה זו נדחתה מהלכה. יש הטוענים שהמצווה בתוקף אך אין צורך להגיע לשכרות מלאה אלא מספיק להתבסם עד להגעה לשינה ובעת שנתו אין האדם מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.

שושן פורים

כמו שנקבע במגילה, הערים שמוקפות חומה מימי יהושוע בן נון חוגגות את פורים ביום ט"ו באדר.

ההלכה שנקבעה בידי חז"ל קבעה זמנים שונים לציון חג פורים: בערים שאינן מוקפות חומה ("פרזים") נקבע החג בי"ד באדר, והוא מכונה "פורים דפרזים". בערים שעל פי המסורת הן מוקפות חומה מימי יהושוע בן נון (כגון ירושלים) וכן בשושן (שעל פי המסורת היהודית היא העיר המאדן), נחוג פורים בט"ו בחודש, מה שמכונה פורים שושן (או, בעקבות היידיש, שושן פורים).

בערים עתיקות שבהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בשני הימים, מחמת הספק, ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, מכיוון שהוא זמן קריאה לרוב הערים. בין הערים שקיים לגביהן ספק כזה הן רוב הערים העתיקות בארץ ישראל, כצפת, טבריה, חברון ויפו. טבריה היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא האם הכנרת נחשבת כחומה של העיר. ישנם מקומות עתיקים בהם התחדש היישוב היהודי, כגוןחברון ושילה, שגם בהם מציינים את החג במשך יומיים. גם בערים מסוימות מחוץ לישראל חוגגים את פורים במשך יומיים, בהן איזמיר שבטורקיה, חאלב שבסוריה ובאגדד שבעירק.
 

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים