שבועות
לחג השבועות יש כמה וכמה שמות:
חג הביכורים
מקור השם של חג הביכורים הוא מצוות הביכורים. כשבית המקדש היה קיים, כל בעל פרדס היה צריך להביא מנחת ביכורים לכהן. מועד תחילת הבאת הביכורים הוא בחג השבועות. ככתוב: "וּבְיום הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעתֵיכֶם מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ" (ספר במדבר פרק כח, כו).
את הבכורים היו מביאים רק משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל: חטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית, דבש-תמרים. |
חג השבועות
כי היהודים ספרו ארבעים ותשעה ימים, שהם שבעה שבועות, משעת יציאת מצרים עד שניתנה התורה ביום ו' בסיון, ככתוב: "וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (ספר שמות פרק לד,כב(
חג מתן תורה
כי בו ניתנה התורה לעם ישראל. שם זה אינו מופיע במקרא והוא אינו נמנה על שמותיו, אלא כינוי בלבד, שכן לא נצטווינו לייחד חג לרגל מתן תורה, מאחר והתורה צריכה להיות בעינינו כחדשה בכל יום ויום, ולא כמאורע היסטורי.
חג הקציר
כי בימים אלה מתחיל קציר החיטה, ככתוב: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" (ספר שמות, כג, טז)
עצרת
בשם זה קראו חז"ל לחג, כי הוא מהווה סיום וחותם לחג הפסח, 'שמיני' שבא לאחר שבעת ימי חג הפסח וקשור עמם. ימי ספירת העומר שביניהם מהווים כחול המועד שאינו מפסיק בין חג ראשון לאחרון. נמצא שהוא "שמיני עצרת" לחג הפסח.
מנהגי חג השבועות
קישוט הבית
בערב חג השבועות נוהגים לקשט את הבית ובית הכנסת בפרחים ועלים. הסיבה למנהג זה, הר סיני היה הר נמוך ומלא טרשים וביום מתן תורה כוסה כל ההר בעלווה ובפרחים לכבוד מתן תורה, לכן נוהגים גם אנו לקשט את ביתנו ואת בית ה' בפרחים.
הדלקת נרות
נשים ובנות מדליקות נרות כמו כל יום שישי.
מדליקים נרות ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב", "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".
מאכלי חלב
נוהגים לאכול בחג השבעות מאכלי חלב וישנם כמה טעמים לכך:
-
ביום ו' סיון קבלו עם ישראל את התורה ובין היתר הצטוו על כשרות המאכלים והשחיטה, מאחר שעדיין לא היו בקיאים בדיני השחיטה והמאכלות האסורות, מכיוון שהתורה ניתנה בשבת, לא ניתן היה לשחוט בהמות לאכילה ולפיכך העם הסתפק במוצרי חלב.
-
התורה היא מתוקה כמו דבש, וכדי שיהיו דברי התורה ערבים עלינו אוכלים מאכלי חלב כמו שכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך..."
-
התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו-כן, הגימטריא של "חלב" היא 40, כנגד 40 יום ששהה משה בהר סיני.
-
בחג השבועות היו מביאים אל בית המקדש את "שתי הלחם", קרבן המורכב משתי לחמים. כדי לציין זאת, אנו אוכלים במהלך החג שתי ארוחות: הראשונה ארוחה חלבית, ולאחריה ממתינים כשעה ואוכלים ארוחה בשרית.
תיקון ליל שבועות
בליל שבועות הגברים נשארים ערים ולומדים מתוך הספר 'תיקון ליל שבועות', שבו יש קטעים מתוך חמישה חומשי תורה.
הסיבה לכך היא מפני שבזמן מתן תורה, הגברים לא השכימו מוקדם בבוקר, אנו מתקנים זאת על ידי שנשארים ערים ולומדים כל הלילה את התורה הקדושה.
שמיעת עשרת הדברות
כל עם ישראל צריך לחדש ולקבל את התורה מחדש, לכן כ-ו-ל-ם, גברים, נשים, ילדים וגם תינוקות קטנים באים לבית הכנסת כדי לשמוע את עשרת הדברות.
הרבי מליובאוויטש אומר בשיחה שלו שבמיוחד צריך להקפיד להביא את הילדים לבית הכנסת מפני שבעת קבלת התורה, אלוקים ביקש מבני ישראל 'ערבים' שאכן הם ישמרו את התורה והמצוות. כל 'ערב' שבני ישראל הציעו כמו האבות: אברהם, יצחק ויעקב. אלוקים פסל. לבסוף הם הציעו את הילדים ורק אז אלוקים התרצה. לכן 'בנינו ערבים בעדינו' וכיצד הם 'ערבים'? על ידי שאנו מנחילים להם את המורשת היהודית וכל אב ואם מלמדים את ילדיהם את התורה ומצוותיה ומנחילים אותה מדור לדור. לכן מאוד חשוב להביא את ה'ערבים' הקטנים לבית הכנסת לשמיעת 'עשרת הדברות'.
קריאת מגילת רות
ישנם קהילות שנוהגות לקרוא את 'מגילת רות'. במגילת רות מסופר אודות רות המואביה, על גיורה והצטרפותה לעם ישראל.
מדוע קוראים את מגילת רות דוקא בחג השבועות?
יש לכך כמה טעמים:
-
בחג השבועות נולד ונפטר דוד המלך, דוד המלך הוא מצאצאיה של רות, לכן קוראים את מגילת רות דוקא בשבועות.
-
במגילת רות מסופר כיצד רות המואביה התגיירה והסתפחה לעם ישראל וקבלה עליה עול תורה ומצוות, כמו במתן תורה שנהיינו לעם וקבלנו עלינו עול תורה ומצוות.
-
אחד מכינויי חג השבועות הוא 'חג הקציר'. במגילת רות מסופר לנו על הקציר חיטים בשדהו של בועז, ועל רות שבאה ללקט שיבולים משדהו, וכך לבסוף הם התחתנו ומצאצאיהם נולד דוד המלך.
