עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 

דף הבית >> חגים ומועדים >> חנוכה >> מהות חג החנוכה
 

מהות חג החנוכה


מהי משמעותו הפנימית של חג החנוכה?

מהי הנקודה המרכזית של חג האורים ומה הלקח שאנו יכולים וצריכים ללמוד ממנו?
 
ישנם אנשים שחושבים כי הצד החשוב ביותר בחנוכה הוא הצד הצבאי. הניצחון על האויב ושחרור ארץ הקודש מהעריצות היוונית. אמנם הצד הצבאי הוא דבר חשוב ביותר, אשר בלעדיו לא היו שאר ההתפתחויות שקבעו את חנוכה. לכן אנו מודים לאלוקים ב"על הניסים" על הנצחון. אולם כל זה היה רק צעד ראשון הכרחי להשגת המטרה הסופית שהייתה טיהור בית המקדש, והדלקת המנורה, המסמלת את המשך קיום חיי הרוח העצמאיים של עם ישראל.
 
המטרה הנכספת של לוחמי המכבים הייתה לסלק את השפעת האליליות היוונית שנכפתהעל היהודים בכח הזרוע ולהפיץ במקום זה את אור התורה והמצוות, אור של קדושה וטהרה.
 
זה מסביר את העובדה התמוהה לכאורה, מדוע מזכירים חז"ל את הניצחון הצבאי כאילו דרך אגב, בעוד שהם מדגישים הדגשה יתירה את נס פך השמן?
 
עיקר הנס היה שמצאו פך קטן של שמן, שהיה מונח בחותמו של הכהן הגדול, והוא הספיק, במקום ליום אחד לשמונה ימים, עד שהספיקו להכין שמן חדש וטהור לצרכי המנורה.
 
זוהי גם הסיבה מדוע העיקר בחנוכה הוא מצוות הדלקת הנרות מידי ערב.
 
כאשר אומה משועבדת לאומה אחרת, טבעי הדבר כי היא רוצה להשתחרר מעול זרים ולכונן מחדש חיים עצמאיים בארצה המשוחררת. אולם, מה שחשוב הוא, זה לא כל כך החירות המדינית שהושגה, אלא מה שהאומה עושה עם חירותה ועצמאותה, למה היא מנצלת אותן? לנו היהודים, חירות אמיתית ועצמאות אמיתית פירושן האפשרות לחיות באורח חיים יהודי המיוחד שלנו, שהוא דרך התורה והמצוות.
 
נס חנוכה לא היה שלם, עד שהמנורה הטהורה הודלקה שוב בבית המקדש שטוהר משרידי האלילות היוונית.
 
ישנם שני הבדלים יסודיים בין נרות החנוכה שאנו מדליקים היום ובין המנורה שהייתה בבית המקדש:

 
  1. בבית המקדש המנורה הייתה בפנים, ואילו את החנוכיה אנו מדליקים שיאירו החוצה.
  2. את המנורה בבית המקדש היו מדליקים מבעוד יום, ואילו אנו מדליקים את החנוכיה אחרי שקיעת החמה.
 
האור מסמל את התורה הקדושה ומצוותיה, כמו שכתוב: "כי נר מצוה ותורה אור". לעומת זאת החושך הוא העדר אורה של תורה.
על אותו משקל: 'פנים', הוא הפנימיות, העולם הרוחני הפנימי. ואילו ה'חוץ' מסמל את החיצוניות, את העולם החומרי, החיצוני.
 
מכאן אנו לומדים כי עלינו להפיץ את אור התורה החוצה. אורח החיים היהודי חל בכל יום בשנה, בכל רגע ובכל שעה ובכל מקום. התורה והמצוות הם חלק מחיינו היום יומיים, לכן עלינו להכניס קדושה אפילו למקומות ציבוריים. עלינו להקרין מאור חיינו הפנימי החוצה, אל העולם החומרי, החיצוני, שכל צעד ושעל מחיינו יהיו מוארים באורה של תורה ומצוות ומעשים טובים.
 
יתירה מזה, עלינו לעשות את מלאכת הפצת אור התורה בצורה שיהיה מוסיף והולף, כמו נרות החנוכה. כמו שביום הראשון מדליקים נר אחד, וביום השני – שני נרות וכן הלאה.
 
כאשר כל אחד מאיתנו ימלא את המוטל עליו, נוכל לצפות בבטחה כי תקויים ההבטחה האלוקית של: "ולילה כיום יאיר" (תהילים קל"ט). שאז יהיה סוף לגלותנו ואורו של משיח יזרח ויאיר את חשכת העמים. אזי יבנה בית המקדש השלישי ויעלה הנר במנורה הטהורה, אשר שוב לא תכבה. אמן!!!

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים