עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> סיפורים >> סיפורי צדיקים >> חופה במסירות נפש
 

 
חופה במסירות נפש


 
היה זה בשנת תרצ"ה. השלטון הקומוניסטי ברוסיה לא איפשר לקיים שום פעילות דתית, ועקב בדקדקנות במיוחד בבתי הרבנים. במיוחד עקבו הם אחר רבי לוי יצחק, ששימש ברבנות בעיר יקטרינוסלב. אולם הוא לא פחד מהם כלל וכלל והמשיך בפעילות בתוקף ובגבורה.
 

השעה אחת עשרה בלילה. על דלת בית הרב נשמעו דפיקות חרישיות. מי פונה אל הרב בשעת לילה כה מאוחרת? האין הדבר סובל דיחוי עד מחר בבוקר?

רבי לוי יצחק ניגש אל הדלת ופתח אותה לרווחה. על מפתן נראתה אישה מבוגרת, גופה רעד ולא מקור. ניכר היה שהיא מפוחדת מאוד. היא סקרה בעיניה את החדר, בודקת לראות שאין איש בבית. כאשר הייתה בטוחה כי רק הרב נמצא, ואין עין בולשת, לחשה לרב, כשהיא מודדת את מילותיה בהססנות מרובה: "רבי, באתי מעיר רחוקה, אינני יכולה לומר מהיכן. בעוד שעה בערך, בחצות הליל, יגיעו לכאן ביתי וחתני הטרי. שניהם עובדים במשרות ממשלתיות מכובדות וסכנה גדולה עבורם להגיע לכאן. התחננתי בפניהם שיתחתנו כדת וכדין אצל רב יהודי על ידי חופה וקידושין, אך הם סרבו מחשש שמא יתפסו אותם. לבסוף, לאחר תחנונים מרובים, הסכימו לבקשתי, אך בתנאי שהחופה תהיה בבית שלך, כבוד הרב, ולא אצל שום רב אחר. לכן, באתי לספר ולהודיע לרב שהשניים עומדים להגיע".

הרב הנהן בראשו לאות הסכמה. פניה של האישה הוארו. כעת היא בטוחה שביתה תתחתן כמו יהודיה! האישה לא הרבתה במילים, ומיהרה להסתלק מהאיזור. כמה שפחות להסתובב בחוץ, יותר בטוח...

לאחר שעה בדיוק, דפיקות חלשות נשמעות. וללא אומר ודברים, השניים כבר בבית. מיד הוטמנו הזוג בחדר מוסתר, שאיש לא יבחין בנעשה.

ההכנות לחופה החלו, אך בעיה קשה עומדת בפניהם. מנין! כדי לערוך חופה יש צורך בעשרה אנשים. שניים כבר יש – הרב והחתן. אך מנין ישיגו עוד שמונה יהודים??? הן השעה כה מאוחרת והסכנה עצומה. אם הדבר יוודע לשלטון, מוטב לא  לחשוב מה עלול להתרחש...

דממה כבידה שוררת ברחוב, אף נפש חיה לא נראית באופק. להשיג עוד שמונה יהודים, נראה כמשימה בלתי אפשרית. אך רבי לוי יצחק לא מוותר. בשום אופן לא ניתן לדחות את החופה. אם היא לא תתבצע כעת, היא לא תתבצע לעולם, והזוג יחיו ללא חתונה יהודית כשרה! אפשרות כזאת בכלל לא באה בחשבון. צריך לדאוג למנין בכל מחיר! יחד עם זאת יש לשים לב שכל השמונה יהיו יהודים שאפשר לסמוך עליהם שלא יפתחו את פיהם. אחרת, הסוף של כל המשתתפים יהיה רע ומר...

דפיקות נשמעות על דלת של משפחה יהודית. דמות בהולה נראית בדלת. לאחר הסבר קצר, מתצטרף יהודי נוסף. כך אט אט, בדרך לא דרך, התיייצבו בחדר עוד שבעה יהודים. רק אחד חסר. מה יהיה?

יש פתרון. פתרון מסוכן ביותר, אך אין דרך אחרת.

בבנין שגר הרב, התגורר צעיר יהודי, שהתמנה מטעם השלטון להיות יושב ראש ועד הבית. תפקידו היה לעקוב אחרי הבית של רבי לוי יצחק, על תנועת הנכנסים והיוצאים ממנו, וכן לראות שלא נערכים בבית טקסים דתיים. אם מתגלה תנועה חשודה, עליו לדווח מיד למשטרה!

מבלי להסס, שלח הרב את אחד האנשים שיקרא לצעיר! משמעות הדבר הייתה ברורה. אבוי לכולם אם הוא יבצע את תפקידו ויספר מה נעשה באותו לילה...
השליח פנה אל בית הצעיר, ואמר שהרב קורא לו בדחיפות, בלי להסביר לשם מה. הלה התארגן מספר דקות, לבש את בגדיו ומיהר לבית הרב. מה מחכה לו שם, לגמרי לא שיער...

"אנו עומדים לערוך חופה וחסר לנו עשירי למנין. אתה עומד להיות העשירי..." הסביר הרב במהירות.

היהודי נדהם: "אני??? עשירי למנין בחופה???"

"כן, אתה היחיד שיכול לעשות זאת", השיב הרב בפשטות.

ניכר היה שהגבורה של הרב להכניס את עצמו לצרות, רק בשביל לסייע לזוג יהודי, הותירה בו רושם חזק, והוא ניאות להישאר.

הוא מיהר לעבר חלונות הבית, סגר את התריסים, ישב בדממה והתבונן במתרחש.

הרבנית חנה הביאה מפה גדולה, שהזכירה במשהו מראה של פרוכת לחופה, ארבעת הגבוהים שבין המשתתפים, אחזו בפינות המפה והניפו אותה למעלה. הכתובה נכתבה, והחתן והכלה הוזמנו לחופה חשאית.

פני הכלה היו מכוסות, וגם החתן הסתיר את פניו, כדי שלא יזהו אותו. הזוג הובל את מתחת ל"פרוכת". נרות לא הודלקו, כיון שהזוג חשש שהאור יראה מבחוץ. לאחר שבע הקפות שנערכו מסביב לחתן, החתן קידש את הכלה בטבעת, הרב סידר את הקדושין ובירך את שבע הברכות, חתונה בשעה טובה ומוצלחת.

כל הסיפור ארך שעה וחצי. בשעה אחת ושלושים, לאחר איחולי מזל טוב לבביים אך שקטים כמובן, מיהרו החתן והכלה להסתלק מהבית כשליבם דופק בחזקה, ופיהם ממלמל תפילה שישובו לביתם בשלום.

כל המשתתפים, שהגיעו במסירות נפש של ממש, ברחו גם הם בזריזות.

רק שניים נשארו. היה זה יושב ראש ועד הבית, שאמור היה לדווח ולהסגיר כעת את הרב, על ה"פשע החמור" שעשה, ויהודי נוסף, חבר אף הוא במפלגה הקומוניסטית, שגם לו היה תפקיד דומה.

המחזה שראו, הצליח לבקוע גם את לב האבן שלהם. כזו מסירות נפש על קיום התורה ומצוות לא ראו מעולם! הם נגשו אל הרב, הוציאו את הכרטיסים המעידים על התפקידים שלהם ואמרו בהתרגשות רבה: "רבי, אנחנו שלך! איננו רוצים ליפרד ממך! הכרטיסים שבידינו לא שווים בעיניניו כלוום כאשר אנו נמצאים איתך, כבוד הרב..."

 
Bookmark and Share



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים