עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> סיפורים מבית חב"ד >> ואת פסילי תשרפון באש
 

 
"ואת פסילי... תשרפון באש"

 
מספר התמים אריאל נגר מבית חב"ד הודו בווטה קנל:

במסגרת שליחותנו בבית חב"ד הודו ווטה קאנאל, זכינו לקרב יהודי בדרך לא צפויה ושגרתית. לצערנו, אותו יהודי היה עטוף ב"קליפות" קשות, אך ברגע אחד גרמנו לו לעזוב הכל. אמנם ביצענו מעשה לא שגרתי, אך ב"ה זכינו לגרום לו לצאת מהמיצרים וההגבלות שכבלו אותו.

הדבר אירע לפני כחודשיים. באחד הימים נודע לנו על בחור צעיר, שגזר על עצמו שתיקה תמהונית. על פי השמועות, אותו בחור אכל פטריה בעלת השפעה חזקה. הוא התכנס בתוך עצמו ולא היה מוכן ליצור קשר עם הסובבים אותו. כל מי שרק ניסה, נתקל בחומה אטומה. הבחור פשוט לא הוציא הגה מפיו. הוא שכר לעצמו דירה במעלה ההר ובה בילה ברוב שעות היממה. הוא לא יצא החוצה, למעט אם מדובר בקניית מאכל או משקה.

באחד מהימים החליט לצאת החוצה, ככל הנראה על מנת לקנות משקה מקומי הקרוי צ'אי. באותו יום היה מזג אוויר נאה, וכך מצא את עצמו משוטט במרחבי הטבע. המטיילים הישראליים שהכירו אותו מהתקופה שלפני, שמחו בו כמוצאי שלל. כמוצא אחרון שיכנעו אותו לבקר בבית חב"ד הודו. באופן בלתי מוסבר הוא השתכנע והחליט להגיע.

הבחור הגיע לבית חב"ד הודו בווטה קאנאל, שם נפתח והיה מוכן לשמוע על הכל, מלבד דבר אחד: כל דבר שנודף ממנו ריח יהדות, מחוץ לתחום! ניסינו בכל האמצעים האפשריים, אך הבחור נשאר אטום. התחלנו איפוא להתחבר אליו, ישבנו איתו על כוס קפה לשיחה. כיוון שבמקצועו הוא מורה לגיטרה, הובאה מאי שם גיטרה והוא החל להנעים בזמירותיו. גם בסופו של יום כשהצענו לו להניח תפילין, מיאן לשמוע. היה נראה שלא נזיז בו כלום.

לאחר ארוחת ערב וסיפור חסידי בבית חב"ד הודו, פנינו השליח ואני ללוות אותו למעונו. בצורה לא מוסברת התקדמנו איתו עוד ועוד. בחוץ שרר כבר חושך כבד, היה מאוד גשום, והדרכים היו בוציות ודביקות. לאחר שהעפלנו במעלה ההר כמחצית השעה, הגענו לביתו. כשנכנסנו פנימה, נחרדתי עד עמקי נשמתי: בכל הקירות היו תלויים צורות של שתי וערב, גם על המדפים היו מונחים עשרות צלמים וצורות טמאות, בחלק מהמקומות היו גם נרות של עבודה זרה. התמלאתי בתחושה עמוקה של סלידה. הסתבר שאלה לא היו שלו, אלא של בעל הבית ממנו שכר את המקום, אך הוא בהחלט ביכר להשאיר אותם.

בינתיים הבחור פנה למטבח להכין צ'אי. באותו חדר היה קמין גדול, ומכיוון שהיה קר בחוץ, מצאנו תירוץ להדליק את התנור. במהירות רבה דחפנו פנימה גזירי עצים, ומיד כשהתנור החל לבעור, תלשנו מהקירות ומהמדפים את כל התועבות והשלכנו הכל לאח הבוער. מה שהיה גדול מדי, השלכנו מהחלון לעבר הוואדי. הוא עדיין היה עסוק בהכנת הצ'אי ועד שסיים, לא נשאר כל זכר ל'קליפות'.

כשיצא אל הסלון, שם לב מיד לקירות ולמדפים החשופים. הרגענו אותו שלא ידאג ונשלם לבעל הבית את כל ה'נזקים'. הוא עצמו כבר היה תחת 'השפעה' לא קטנה,כך שזה לא הדאיג אותו כל כך.

ישבנו סביב השולחן, והוא הפציר בנו לשתות עימו מהמשקה. מכיוון שמדובר היה בחלב עכו"ם, לא נגענו במשקה. כשלא שם לב, שפכנו את המשקה לתוך האחר הבוער. המשכנו להתוועד איתו עוד זמן מה, ובסיום השיחה קראנו איתו קריאת שמע שעל המיטה.

הוא סיפר לנו שזו הפעם הראשונה בחייו שהוא קרא קריאת שמע. לבסוף הודינו לו על האירוח הנפלא, וביקשנו ממנו שמאחר ואנו נהנים במחיצתו, שמחר בבוקר יגיע שוב לבית חב"ד הודו. הוא הבטיח שמחר בבוקר יגיע להעיר אותנו מוקדם...

יצאנו מביתו לעבר בית חב"ד הודו, בוססנו באפילה מוחלטת בבוץ הכבד, ובדרך לא דרך הגענו לבסוף לבית חב"ד הודו. היינו שחורים מבוץ ועפר ונזקקנו למקלחת הגונה.

למחרת בבוקר הבחור קיים את הבטחתו. כבר בשמונה וחצי הוא הגיע לבית חב"ד הודו, דפק על החלון והעיר אותנו. המשפט הראשון שהוציא מפיו: "באתי כדי להיות יהודי ליום אחד". בראש ובראשונה טבל עמנו טבילת שחרית. המים מאוד קרים כאן, וזה עלה לו במאמץ לא קטן. לאחר מכן ניגש להתפלל. הוא התעקש להתפלל את כל התפילה, החל מברכות השחר, 'קורבנות' עד הסוף. לאחר התפילה התיישב ללימוד וארוחת בוקר. בשעות הצהריים התפלל מנחה בכוונה גדולה, ובערב נעמד להתפלל גם ערבית. במהלך כל היום ישב איתנו בבית חב"ד הודו, השיחות איתו התפתחו בקצב מהיר בנושאי יהדות, כשהוא מרבה להתעניין ולשאול שאלות. כולנו חשנו את היציאה האישית שלו מהמיצרים וההגבלות. אומנם בתחילה נקטנו במעשה נועז, מבלי לחשוב מה יהיה לאחר מכן, אבל ב"ה זכינו לפעול בו הרהורי תשובה.

לא נותר אלא לאחל שאותו בחור ימצא את דרכו ליהדות, וכדברי הרבי מלך המשיח שליט"א ש"כבר עשו תשובה", ותיכף ומיד נזכה להתגלות הרבי מלך המשיח.
 
Bookmark and Share



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים