עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> חגים ומועדים >> ראש השנה >> הלכות ראש השנה
 

ראש השנה

מהו ראש השנה?

בראש השנה ישנם שני עניינים:
  • בראש השנה אנו ממליכים את האלוקים עלינו למלך. אלוקים התחיל בבריאת העולם ביום כ"ה באלול וביום א' בתשרי נשלמה בריאת העולם. לכן מידי שנה ביום זה אנו ממליכים עלינו את האלוקים למלך עלינו מחדש. זו גם הסיבה מדוע תוקעים בשופר. דרך העולם שממליכים את המלך תוקעים בחצוצרות, ואנו תוקעים בשופר להמלכת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
  • ביום זה אלוקים דן ושופט את כל ברואי העולם, וכותב בספר הזכרונות את גזר דינו של האדם. לכן על האדם להתכונן ולבקש שתהיה לו שנה טובה ומתוקה, כמו שאדם מתכונן למשפט ושוכר את העורכי דין הטובים ביותר על מנת שיסנגרו עליו. כך האדם צריך לפשפש במעשיו ולתקן את הדרוש תקון ולבקש מאלוקים שנה טובה. תקיעת השופר היא הסניגור שלנו. השופר עשוי מקרן של איל, וכשתוקעים בשופר זה מזכיר לאלוקים את "עקידת יצחק", את המסירות נפש של יצחק אבינו, וזה מעלה זכות על עם ישראל.
כיצד מתכוננים לראש השנה?

מרבים בסליחות ובצדקה
- בערב ראש השנה מרבים באמירת סליחות, ומשכימים לשם-כך לבית הכנסת. כמו-כן מרבים במתן צדקה ביום זה.

התרת נדרים - בערב ראש השנה נוהגים לעשות 'התרת נדרים', כדי להתיר את הנדרים שאינם זכורים לנו מהשנה שעברה, ומבטלים מראש את הנדרים שייעשו בשנה הבאה. 'התרת הנדרים' נעשית בפני עשרה או שלושה מישראל, שבפניהם מביעים חרטה על הנדרים שנדרנו, בכוונה או שלא בכוונה.

משתטחים על קברות צדיקים – בערב ראש השנה נוהגים להשתטח על קברות צדיקים, לעורר ולבקש את נשמותיהם הקדושות שיעוררו עלינו רחמים לפני כסא מרום לסליחה ומחילה ושימליצו טוב בעדינו שניכתב לחיים ולשלום, לפרנסה טובה, וכל הבקשות הטובות שהאדם ובני ביתו זקוקים להם.

מקום קבורת הצדיקים הוא מקום קדוש והתפילה מקובלת שם ביותר, ויבקש מאלוקים שיעתר לתפילתו בזכות הצדיקים הקדושים והטהורים אשר מנוחם כבוד במקום הזה. נהוג לכתוב 'פדיון נפש',{פתק} שבו מבקש הכותב לעורר רחמים עליו ועל בני משפחתו, ועל אחרים. ב'פדיון הנפש' על הכותב לציין את שמו ואת שם אמו, וכן את שמם ושם אמם של שאר המוזכרים, וקורא את הנוסח על הקבר. אחר כך מניח עליו את הפתק, ונותן צדקה כפדיון לנפשו. יכולים להניח את את הפתק בתוך ספר "אגרות קודש" של הרבי מליובאוויטש שליט"א. לפתוח הספר ולראות תשובה ברורה.

עירוב תבשילין - כאשר היום השני של ראש השנה חל ביום שישי, שהוא ערב שבת, יש לבצע 'עירוב תבשילין', כדי לאפשר להדליק בחג נרות לכבוד השבת, וכן להכין בחג את צורכי השבת (המותרים). הדלקת האש תיעשה בדרך של העברה מאש לאש ולא הצתת אש חדשה. (בשנה זו ערב ראש השנה תשע"ח יש צורך בעירוב תבשילין)

סדר הכנת 'עירוב תבשילין:

בערב החג הראשון (לפני הדלקת הנרות) נוטלים ככר לחם, או חלה, ומאכל מבושל חשוב (כגון דג או ביצה מבושלת או צלויה), ונותנים ביד אחר, כדי לזכות על ידו לכל הקהל, ואומר: "אני מזכה לכל מי שרוצה לזכות ולסמוך על עירוב זה". מי שה'עירוב' עתה בידיו מגביהו טפח. אחר כך חוזר בעל ה'עירוב' ונוטל אותו לידיו ומברך:

"ברוך אתה... מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו, וציוונו על מצוות ערוב".

ומוסיף ואומר: "בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא וולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת".

תרגום ללשון הקודש: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל בני העיר הזאת".

הדלקת נרות: נשים ובנות מדליקות בערב ראש השנה כ-20 דקות לפני שקיעת החמה נרות כמו ביום שישי, ומברכות: ברוך אתה... מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום הזיכרון" וברכת שהחיינו: "ברוך אתה... מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

למחרת, ליל ב' של ראש השנה, מדליקים נרות לכבוד החג השני בלילה, עפ"י הזמן הנקוב בלוחות, ועל ידי העברה מאש שהודלקה מערב החג, ולא בהצתת גפרור וכדומה, כי אסור ליצור אש חדשה בחג. בשני ימי ראש השנה, לאחר ברכת הדלקת הנר… מברכים ברכת "שהחיינו" כנ"ל.

לפני ההדלקה מניחים על השולחן פרי חדש, ובשעת ברכת 'שהחיינו' מכוונים גם על הפרי. 

מנהגי ראש השנה

שנה טובה
- בליל ראש השנה מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תיכתב ותיחתם". אשה מברכת את רעותה: "לשנה טובה תיכתבי ותיחתמי".

מאכלי ברכה - בתחילת סעודת החג, אחרי הברכה על החלה, אוכלים תפוח בדבש ומברכים:בורא פרי העץ "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". את פרוסת החלה של 'המוציא' טובלים בדבש. אוכלים גם רימון ("שירבו זכויותינו כרימון") וראש כבש או דג ("שנהיה לראש ולא לזנב"), ומאכלים שונים נוספים, כנהוג בקהילות השונות.

תקיעת שופר - זו המצווה הגדולה והמרכזית של החג. כאשר יום ראשון של ראש השנה חל בשבת, אין תוקעים ביום הראשון של החג, אלא ביום השני. בשנה רגילה תוקעים בשני ימי ראש השנה. התקיעות מתקיימות בבתי הכנסת בשעות הבוקר, וחשוב מאוד לשמוע אותן היטב. גם נשים נוהגות לשמוע תקיעת שופר.

תשליך - ביום הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, הולכים אל מעיין, נהר או שפת- ים, ואומרים את נוסח ה'תשליך'. המים מסמלים את חסדיו של הבורא, והדגים שבמים מסמלים את עיני הבורא הפקוחות על ברואיו. מנהג זה נועד לעורר רחמי שמים, והוא מסמל את התנערותנו מן החטא. לאחר אמירת נוסח התשליך מנערים את שולי הבגד, לסמל את התנערותנו מהחטא והשלכת החטאים למים. אם יומו הראשון של ראש השנה חל בשבת, מקיימים את ה'תשליך' ביום השני של החג.
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים