עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תאריכים חסידיים >> ג' תמוז
 

ג' תמוז


מה קרה בג' בתמוז?
 
האם הרבי חי בגוף גשמי?

בגמרא במסכת תענית עמוד ה' כתוב: "יעקב אבינו לא מת" ושואלת הגמרא בהמשך: אם יעקב אבינו לא מת, אז את מי ספדו, את מי חנטו, ואת מי קברו? ועונה הגמרא: "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים" - מי שהותיר אחריו ילדים ויש לו דור המשך - כאילו הוא חי, כי ילדיו ממשיכים את מורשתו. באותה גמרא רש"י אומר: איזו מן תשובה זו? כל אדם שיש לו ילדים שממשיכים במורשתו יגידו שהוא חי, אז מה התשובה פה?ורש"י ממשיך ועונה: נדמה היה להם שהוא מת. כל האנשים סביב מיתתו של יעקב דימיינו אותו מת ולכן ספדו, חנטו, וקברו וכו'. אבל בתכל'ס יעקב חי בגוף גשמי.אבל המהרש"א חולק על רש"י ואומר: יעקב אבינו חי בנפש ולא בגוף גשמי.מי שרוצה יכול ללכת לפי שיטת המהרש"א, ומי שרוצה יכול ללכת לפי שיטתו של רש"י. ומי שפוסק לפי רש"י - זו זכותו, שרש"י קדם למהרש"א ב-500 שנה.הרבי הוא נשיא הדור. "נשיא" - ראשי תיבות: ניצוצו של יעקב אבינו.
 
האם הרבי הוא מלך המשיח?

בגמרא במסכת סנהדרין צ"ח כתוב: "אמר רב אם מן חייא, כגון רבינו הקדוש, אם מן מתייא הוא, כגון דניאל איש חמודות".פירוש הדבר הוא: אם המשיח יבוא מאנשים שחיים כאן איתנו בעולם הזה כמו רבינו הקדוש שזה רבי יהודה הנשיא שחי באותה תקופה. ואם הוא יהיה מן המתים, כמו דניאל איש חמודות שחי בתקופת חורבן בית ראשון.ורש"י באותו מקום בגמרא מפרש: לא מחייב שזה דוקא דניאל מן המתים, אלא כל צדיק שנפטר בכל דור שהוא יכול להיות המשיח.במסכת פסחים יש תוספות שמסביר כך: בביאת המשיח כשעם ישראל יביא קרבן פסח, משה ואהרון יהיו עמהם עוד לפני תחית המתים הכללית.מכאן לומדים שבעתיד לבוא קודם תהיה תחית המתים לצדיקים, ולאחר מכן יבוא המשיח, והצדיקים שקמו לתחיה יקבלו את פניו. ולאחר בא המשיח שאז כבר לא תהיה שנאה, קנאה, תחרות, ומעדנים יהיו כעפר הארץ - אז תהיה תחית המתים הכללית, שכל מתי ישראל יחיו בחזרה.הרמב"ם כותב בהלכות מלכים סימנים לזהות מלך המשיח.והסימנים הם:בן אחרי בן לדוד המלך.עוסק בתורה ובמצוות כדוד אביו.יכוף כל ישראל ללכת בדרכי התורה.וילחם מלחמות ה'.זאת אומרת מלך המשיח צריך להיות צאצא לדוד המלך, ולהתנהג כמו דוד, ולגרום לעם ישראל לקיים תורה ומצוות. הרבי הוא בן אחרי בן לדוד המלך וכמובן הנהגתו כמו של דוד המלך. הרבי היה הראשון בעולם ששלח שלוחים לכל מקום בעולם, והראשון שייסד את 10 המבצעים - המצוות העיקריות ביהדות. ועל ידי כך יהודים רבים התקרבו לתורה ומצוות עוד לפני שקמו תנועות התשובה למינהם.הרבי הוא הראשון שלחם מלחמות ה', כבר לפני עשרים שנה הרבי התריע על ארץ ישראל השלימה - שאסור לוותר לגויים ולחלק חבלי ארץ. וכיום אנו רואים כמה צדק. כי כמה שנותנים יותר תאבונם גדל ורוצים עוד וכו'. דבר שני שהרבי מאוד נלחם בזמנו, זהו על חוק מיהו יהודי. וכשהרבי זעק על כך, אפילו החכי"ם החרדים לא הבינו על מה המהומה, והיום כבר הם מבינים ומכים על חטא. שדרך הפירצה בחוק נכנסו הרבה גויים לארץ בזהות "יהודית".היות שאנו נמצאים בדור שהוא אחרון לגלות, וראשון לגאולה, וכל הפרמטרים שהזכרנו לעיל נמצאים ברבי, לכן הרבי הוא מלך המשיח ויוליכנו מהרה לגאולה האמיתית והשלימה.
 
הדור שלנו גלגול של מי?

כתוב בזוהר: שנשמות דור הגאולה יתגלגלו בם נשמות דור המדבר. דהיינו אותו דור שנכשל בחטא העגל והמרגלים, יצטרכו לרדת שנית לעולם הזה, והם ירדו לאותם נשמות של דור הגאולה. הרבי אומר שאנו דור אחרון לגלות, ודור ראשון לגאולה. זאת אומרת שיש ביננו אנשים שבתוכם מגולגלת נשמת חוטאי העגל, והם נמצאים על מנת שנתקן את חטא העגל ואת חטא המרגלים.כדי לדעת איך לתקן את חטא העגל, צריך לדעם קודם מהו חטא העגל?ובכן, כל החטא היה שלא האמינו במשה שאמר שיחזור אחרים 40 יום ולילה. הם על פי חישוביהם השכלתניים הגיעו למסקנה שזה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה היה לו... ומתוך טעות שבאה מהשכל אמרו: בואו נעשה לנו מנהיג. לקחו את השם המפורש, זרקו אותו באש ויצא מעצמו עגל. מכאן אנו למדים כמה צריך להיות זהיר בקיום ההתקשרות למשה. אם סוטים קצת מכוונת המחוקק, כבר מגיעים לחטא העגל.ידוע שכאשר הנשמה חוזרת ומתגלגלת, אזי התיקון קשה לה ביותר. לדוגמא: אם אדם גנב בגלגולו הקודם ומחזירים אות בשנית לעולם הזה, אזי נשמתו חושקת עוד יותר בגניבה. ורק כאשר יכוף את עצמו ולא יגנוב יגיע על תיקונו. אותם חוטאי העגל כאשר הם חוזרים לגלגול לדור שלנו ומשה (הרבי) אומר מפורשות: שכ"ק מורי וחמי אדמו"ר הנשיא היחיד של דורנו והמשיח היחיד של דורנו ונשמתו בי". ופתאום אותו משה עוזב אותנו ואנחנו מתחילים להתבלבל! אנחנו צריכים לתקן את חטא העגל ולצעוק קבל עם ועידה: "שכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה". ועל כן צריך להמשיך ולצעוק "יחי אדוננו..." לאחר כל תפילה וקריאת התורה.אסור לנו לחטוא בשנית, חובתינו לתקן את מה שקלקלנו!!!כמו כן עלינו לתקן את חטא המרגלים ולצעוק: "טובה הארץ מאוד מאוד" ולפעול למען שלימות הארץ במסירות נפש!הרבי כביכול הלך מאיתנו רק כדי לנסותינו, אם ניפול בספיקות על חזרתו.התיקון לחטא והנסיון קשה הוא מאוד!
 
שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון

 
"אז ידבר יהושע ל-ה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים. ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו...  (יהושע י יב-יד)

כשלושה חודשים חלפו מאז נכנסו בני ישראל בהנהגתו של יהושע לארץ ישראל. במהלך תקופה זו נכבשה העיר יריחו, מנעולה של ארץ ישראל, ובעקבותיה העיר העי. לנוכח נצחונות מוחצים אלו, נחרדים אנשי גבעון ונכנעים ליהושע. מלכי האמורי החוששים שכניעת גבעון תביא לקריסת התנגדות האומות, יוצאים עליה לפעולת עונשין.

אנשי גבעון פונים ומבקשים את הגנת יהושע, הנחלץ לעזרתם עפ"י ציווי השי"ת, המבטיח לו כי "לא יעמוד איש מהם בפניך".

יהושע יוצא למתקפה על מלכי האמורי, כאשר בשלב מסויים מתרחש הנס הידוע :"ויהי בנוסם מפני בני ישראל.. וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים" .
אך בזה לא תם הסיפור.

יהושע שרואה כי המרדף אחר האמוריים אמור להמשך עוד שעות ויכנס לתוך הלילה, מחליט בצעד בלתי שגרתי לעצור את השמש והירח ובעצם את מהלך הזמן, "שמש בגבעון דם וירח בעמק איילון" עד לסיומה של המערכה.
כל זה אירע ביום ג' תמוז .

גם נס זה מלובש בטבע

ביום ג' תמוז - שנים רבות ודורות רבים הרבה הרבה דורות לפנ"ז - הי' נס נוסף : ביום זה אמר יהושע "שמש בגבעון דום", ו"וידם השמש גו' עד יקום גוי אויביו" . ונדרשת הסברה.

כיון שקורה כאן נס, ונס גדול כזה כעצירת השמש (שהוא מהנסים הגדולים ביותר שקרו אי פעם , עד שהפסוק אומר "ולא הי' כיום ההוא לפניו ואחריו") בכדי שיהושע ובנ"י יוכלו להמשיך במלחמה ע"י ראיית האויבים ורדיפתם ("כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה, ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין עוד נוכח גבעון, במקום שהוא עומד" ) - הרי הנס הי' יכול כבר להיות נס בשלימות, שבמקום לעצור את השמש בכדי שיוכלו להלחם (בדרך הטבע) לאור היום, הי' הנס צריך להיות (ז.א. שיהושע הי' יכול וצריך לבקש מהקב"ה) שמלכתחילה ינצחו במלחמה (ולא יצטרכו כלל להגיע לעצירת השמש, או באופן שגם בלילה יוכלו להלחם, ע"ד "ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם" כאשר הי' חושך אצל המצרים, וכיו"ב), וכמ"ש בפסוק שלפני זה ש"וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים גו"'?

 
* * *
ויש לומר הביאור בזה : חז"ל אומרים ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו". ז.א. שכל דבר בעולם - אע"פ שעולם הוא מלשון העלם והסתרנברא בכדי לגלות את כבודו של הקב"ה, וזה נפעל ע"י עבודת היהודי שמנצל את עניני העולם לכבודו של הקב"ה.

 כפי שהוא בנוגע לגילוי כבודו של הקב"ה בכללות הבריאה (טבע), עד"ז הוא גם בגילוי האלקות ע"י נסים : שלימות הכוונה ברוב הנסים הוא, שהנס לא ישאר דבר שלמעלה לגמרי מררך . הטבע, אלא שהנס יתקשר ויחדור בהטבע ובפרטי הטבע.

 
* * *

ע"פ הנ"ל י"ל בהנס ד"שמש בגבעון דום" :
הכוונה בנס זה היתה - לא לצאת מדרכי הטבע לגמרי - אלא כברוב הענינים, שהנס יסייע לנצחון המלחמה שקשור (עכ"פ במקצת) גם עם דרך הטבע. אפילו במלחמה זו - ש"ה' נלחם לישראל" - היתה צריכה להיות ההתלבשות גם בדרך הטבע.

ולכן לא הי' נס ששלל לגמרי את המלחמה בדרך הטבע (ע"י יהושע), אלא נס שסייע למלחמה שלהם : ההכנה והכשרה לנצחון הי' ע"י הנס ד"שמש בגבעון דום" , אבל זה עצמו לא פעל את הנצחון. לאחרי שהאיר אור היום הטבעי (דאור השמש), היו צריכים יהושע ובנ"י לרדוף ולהלחם עם האויבים בדרך הטבע.

ג’ תמוז - "אתחלתא דגאולה" (תרפ"ז)

ביום ראשון ג’ תמוז, אחרי תשע עשרה ימים של ישיבה בכלא "שפאלערקי", הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים בודדים גרים בה.

"אתחלתא דגאולה" - יום שחרורו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ממאסרו בכלא שפאלערנע

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נאסר ביום ט"ו סיון. הוא נחקר שעות רבות ע"י צוות חקירה שבראשו עמדו הייבסקים, נכדי החסידים, נחמנסון ולולב.

לאחר גמר החקירה אמר החוקר לולב לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ :
- בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!

פסק הדין עשה רושם מזעזע על הרבי. אך הוא התחזק, שאב עידוד ואמר : השי"ת יעזור!

אנשי הג.פ.או של לנינגרד יחד עם אנשי היבסקציה לא יכלו לבצע את פסק הדין. השלטונות המרכזיים לא הרשו להם, בעקבות הלחץ שהופעל עליהם מכל רחבי העולם.

את עיקר מאמצי ההצלה מחו"ל ריכזו הרה"ח ר’ מרדכי רובין, חבר הפרלמנט מלטביה, וד"ר אוסקר קוהן, חבר הבונדסטאג הגרמני. גם הגב' פישקובה יו"ר הצלב האדום הרוסי, השתדלה רבות בהצלתו של הרבי.

הפעילות והשתדלנות להצלת הרבי הוכתרה בהצלחה, ועונש המוות בוטל. במקום זה הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים לאיי סלובקי. אולם הגב’ פישקובה המשיכה בהשתדלותה לבטל גם גזירה זו. לבסוף נגזר על הרבי להשלח לגלות לעיר קוסטרמה למשך שלש שנים.

ביום ראשון ג’ תמוז, אחרי תשע עשרה ימים של ישיבה בכלא "שפאלערקי", הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים בודדים גרים בה.

לפני שנשלח לגלות, ניתן לרבי רשות ללכת לביתו למשך שש שעות. בשעה שמונה בערב היה עליו להתייצב בתחנת הרכבת, לנסוע עם הרכבת הנוסעת לקוסטרמה.

בנסיעתו לקוסטרמה הצטרפו אליו בתו הרבנית חי’ מושקא, חתנו הרה"ח ר’ שמריהו גורארי’ והחסיד ר’ אליהו חיים אלטהויז. תחנת הרכבת היתה מלאה וצפופה בהמון רב של חסידים שבאו להפרד מהרבי.
לפני שהרבי נכנס לקרון, פנה לקהל הנאספים בדברים חוצבי להבות אש שגאון ישראל לוהט בהם. בין השאר הוא דיבר על עבודה במסירות נפש :
"...ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותינו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפיה רשאי לשעבדנו. עלינו להצהיר בכל תוקף עקשנותינו היהודית ובכל תוקף כח המסירות-נפש היהודית זה אלפי שנה - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו... וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני יסורי הגוף ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד תורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות...

כשגמר את דבריו נכנס לקרון, והרכבת יצאה לדרכה לעיר קוסטרמה. לאחר עשרים וארבע שעות נסיעה הגיע הרבי לקוסטרמה, שם כבר חכה לו החסיד ר’ מיכאל דבורקין, שנסע לשם ימים ספורים לפני כן להכין מקום לרבי, בבחינת "ואת יהודה שלח לפניו גשנה”.




 
Bookmark and Share



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים