בנות צלפחד
בנות צלופחד /ציירה:אהובה קליין©
"ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר... אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה... בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו" (כז', א'-ד')
ערב הכניסה לארץ ישראל התייצבו לפני משה רבנו והנשיאים בנותיו של צלופחד, וטענו כלפי משה על כך שאביהן מת בחטאו ואין לו בנים, לכן מגיעה להן הירושה. הן אומרות למשה, אבינו לא מת בגלל שהשתתף בחטא ציבורי כמו חטא קורח וכל עדתו, אלא הוא מת בגלל חטא פרטי.
ומה היה חטאו? רש"י מביא שני דיעות:
-
שהיה מקושש עצים בשבת ולכן נענש בסקילה.
-
שהיה בין אילו שהעפילו, מאלו שרצו כבר לעלות לארץ ישראל, וחשבו שנגמר העונש של 40 שנה במדבר וכשעלו לארץ לבדם בלי משה, עמי הארץ הרגו אותם.
הסיבה שבנות צלופחד לא ציינו במפורש את חטא אביהן, הייתה מפני כיבוד אב. לכן הבהירו שלא היה מהמתלוננים או ממשתתפי עדת קורח, ומימלא יובן מאליו מה היה חטאו.
אבל עדיין עלינו להבין, למה בכלל חשוב לדעת מה חטאו של צלופחד. בנותיו טענו טענה שעומדת לכאורה בזכות עצמה: מכיון שאין להן אחים, הן מבקשות לקבל את נחלת אביהן. מה זה חשוב איך ולמה מת אביהן?
בנות צלופחד הסתמכו על הבטחת אלוקים לבני ישראל במצרים: "והוצאתי אתכם... והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם ירושה". הבטחה זו נתנה ליוצאי מצרים, אלא שדור זה איבד זכות זו, בחטא המרגלים, ואז העביר אלוקים את זכות ירושת הארץ לבניהם. טענו הבנות, שגם אביהן קיבל את ההבטחה לרשת את הארץ. אולם הוא לא חטא בחטאים הקשורים לארץ ישראל, אלא "בחטאו מת", לכן לא יתכן שאיבד לחלוטין את זכות הנחלה בארץ ישראל, עד שגם בנותיו אינן זכאיות לכלום.
וכאן יש שתי דיעות לחטאו של צלופחד:
-
חילול שבת – זהו חטא של אדם פרטי שקרה לפני מתן תורה, ולכן אינו חמור כל כך.
-
שהיה מן ה"מעפילים" – המעפילים מסרו נפשם כדי לעלות לארץ ישראל, לכן ודאי שבנותיו זכאיות לקבל חלק בארץ ישראל.
העובדה שאלוקים קיבל את טענת בנות צלופחד מוכיחה את גודל כוחה של התשובה. כשם שמסירות הנפש של ה"מעפילים" זיכתה את הבנות בנחלה בארץ, כך על ידי תיקון סיבת הגלות, נזכה במהרה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
