עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> בראשית >> פרשת ויחי >> יעקב אבינו לא מת
 

 

 
פרשת 'ויחי'
 

בפרשתנו מסופר על תהליך גוויעתו של יעקב אבינו במצרים:
 
"וַיְצַו (יעקב) אוֹתָם (את בניו), וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם - אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי:  אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי. בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קָבֶר. שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ; וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה. מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, מֵאֵת בְּנֵי חֵת. 
 
וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית מט כט ואילך)
 
בשייכות לדברים אלה נראה כעת את שיחתו של הרבי מליובאוויטש אודות דבריה המפליטים של הגמרא ש-'יעקב אבינו לא מת'. (דברים אלה מובאים בהרחבה יותר גם בחוברת 'תחשוב טוב ויהיה טוב', עמוד 38 ואילך)
 
צדיקים אינם מתים
 
אומר הכתוב: "רשעים בחייהם קרויים מתים וצדיקים במיתתם קרויים חיים"[1], ישנן מספר דרגות, זו למעלה מזו, בחיותו של הצדיק לאחר 'מיתתו'[2], אך הדרגה הגבוהה והנעלית מכולן היא הדרגה בה הצדיק ממשיך לחיות בגופו הגשמי ממש, ללא שינוי כלל וכלל,
 
וכמו שאומר זאת התלמוד הבבלי לגבי יעקב אבינו: "יעקב אבינו לא מת"[3], כלומר שיעקב אבינו חי בגופו הגשמי ממש ולא היה בגופו הגשמי (ואין כלל צורך לומר בנשמתו) שום עניין של מיתה, וכמו שאומר על כך רש"י: "יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא לעולם".
 
כדי להבהיר נושא זה מקשה התלמוד הבבלי על עצמו ושואל[4]: "האם לחינם ספדו הסופדים (-של יעקב) וחנטו החונטים וקברו הקוברים? (ורש"י מיד מפרש ומשיב: 'סבורים היו שמת... נדמה להם שמת אבל חי היה')" ומיד משיב לעצמו התלמוד הבבלי ואומר: "מקרא אני דורש, שנאמר: 'וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְ-ה-וָ-ה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם'[5] – שמכיוון שגם יעקב וגם זרעו נזכרים יחדיו באותו המקרא (פסוק), הרי שניתן ללמוד אודות יעקב מזרעו, שכמו שזרעו בחיים אף יעקב בחיים",
 
[6] ונראה כעת את הביאור לדברים אלה: יעקב אבינו הוא המובחר שבאבות[7], על יעקב אבינו מעידה התורה: "יַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים (אוהלי תורה)"[8] – כלומר, כל מציאותו של יעקב אבינו היא אך ורק תורה, ומכיוון שכך (שכל מציאותו היא תורה) יעקב אבינו כלל אינו מוגבל בהגבלות הטבע (שמצד הטבע לא יכול להיות שנברא מוגבל בעל שינויים יתקיים בקיום נצחי), ואדרבה – יעקב אבינו הוא מעל גדרי הבריאה, כמו התורה עצמה (שהרי כל מציאותו של יעקב היא תורה).


 
'...אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב - חייך שאתה נטמן, ואין אתה מת'

מציאותו האמיתית של יעקב (וכמובן גם של חיי גופו הגשמי) היא מציאותו כפי שהיא בתורה, ומצד זה דווקא יעקב אבינו מעל גדרי הבריאה ואין בו ובגופו כלל עניין של מיתה, ולכן (מכיוון שאמיתות מציאותו של יעקב היא מצד התורה) מדייק וכותב התלמוד הבבלי (כתשובה לשאלה: "האם לחינם ספדו... וחנטו... וקברו?"): "מקרא (פסוק

 
שכתוב בתורה) אני דורש" – כלומר, התשובה האמיתית על השאלה הנ"ל היא על פי הכתוב בתורה ('מקרא אני דורש') – על פי המציאות מצד התורה דווקא (ולא המציאות הנראית לעיניים גשמיות !)
 
מכאן גם ניתן להבין כיצד "ספדו...וחנטו...וקברו..." – כל אלא פעלו על פי המציאות הנראית לעיניים הגשמיות (ולא על פי המציאות מצד התורה!) שמצד זה, הייתה נראית מיתת יעקב אמיתית (כמו שאומר על כך רש"י: "סבורים היו שמת, נדמה להם שמת אבל (על פי המציאות מצד התורה בעצם יעקב) חי היה!"),
 
וכמו שאומר זאת המדרש: 'אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב - חייך שאתה נטמן, ואין אתה מת'[9].
 
 

 
 
 
 

[1] ספר בראשית, פרק יא, פסוק לב – פרוש רש"י שם בשינוי לשון קל, ובעוד מקומות.
[2] שתי הדרגות הנוספות בחייו של הצדיק לאחר "מיתתו" (שאינן מובאות כאן בשל קוצר היריעה) מבוארות בספר התניא אגרת הקודש סימן ז"ך, ובספר לקוטי שיחות של הרבי מליובאוויטש כרך כו (אידיש) עמוד 1 ואילך.
[3] מסכת תענית, דף ה, עמוד ב.
[4] מיד לאחר המאמר "יעקב אבינו לא מת".
[5] ספר ירמיהו, פרק ל, פסוק י.
[6] באור זה הוא על פי הנאמר בספר לקוטי שיחות, כרך לה, עמוד 223 ואילך.
[7] כמו שאומר הכתוב : "כי יעקב בחר לו י-ה'. ספר תהילים, פרק קלה, פסוק ד.
[8] ספר בראשית, פרק כה, פסוק כז.
[9] ילקוט שמעוני רמז קנ"ו (מובא כאן בשינוי לשון קצת). מובא באגרות קודש הרבי מליבאוויטש כרך כא עמוד ט"ו.
 



     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים