עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש אייר תשע"ז >> יום שלישי י"ג אייר
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא

הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
אחרי שהרבי הזקן ביאר לנו בפרק מ"ו בתניא את האמונה הפשוטה שצריכה להתגלות בכל יהודי. ממשיך הרבי הזקן לבאר לנו בפרק מ"ז בתניא: התגלות של אמונה פשוטה, היא בקריאת שמע בבוקר ובערב. הזכות לחוש את האמונה, קיבלנו במתנה וירושה ללא מאמץ כלל. רק בגלל שאנחנו נכדים של האבות הקדושים אברהם, יצחק, ויעקב. הנכס האמיתי של האבות הוא, שהם קיבלו ילדים עד סוף כל הדורות שמקיימים את ה613 מצוות.
שואל הרבי הזקן: מדוע כתוב ויקחו לי תרומה, היה צריך להיות כתוב ויתנו לי תרומה?
מתרץ הרבי הזקן: הכסף שייך לאלוקים, ואתה לא נותן לו כלום, אלוקים נותן לך את שלו. הפירוש 'ויקחו לי', הוא שיקחו אותי. דהיינו, כשהיהודי נותן צדקה לעני, הוא לוקח את אלוקים מלמעלה, ומוריד אותו להתגלות בעולם החומרני. שואל על זה הרבי הזקן: אם כך, שיהיה כתוב ויקחו אותי ותרומה, כמו שהסברנו מקודם, היהודי שלוקח את אלוקים למטה, הוא גם מקיים צדקה, לכן, היה צריך להיות כתוב ואו החיבור, להורות לנו שהוא עושה שתי פעולות, גם הורדת אלוקים לברכה וגם צדקה?
מתרץ על כך הרבי הזקן: צדקה ולהוריד ברכה מאלקים זה היינו הך. לכן, לא צריך ואו החיבור, אלא רק יקחו אותי תרומה, אני בעצמי יהיה צדקה, להציל את עם ישראל ולשמור אותם לנצח.


מילות התניא המקוריות:
פרק מז
והנה בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים. והיא יציאת נפש האלהית ממאסר הגוף משכא דחויא ליכלל ביחוד אור א"ס ב"ה ע"י עסק התורה והמצות בכלל ובפרט בקבלת מלכות שמים בק"ש שבה מקבל וממשיך עליו יחודו ית' בפירוש באמרו ה' אלהינו ה' אחד. וכמש"ל כי אלהינו הוא כמו אלהי אברהם וכו' לפי שהיה בטל ונכלל ביחוד אור א"ס ב"ה רק שאברהם זכה לזה במעשיו והילוכו בקודש ממדרגה למדרגה. כמ"ש ויסע אברם הלוך ונסוע וגו': אבל אנחנו ירושה ומתנה היא לנו שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו ית' המיוחדים במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמ"ש בזה"ק ע"פ ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והל"ל ותרומה אלא משום דכולא חד ע"ש היטב]: וז"ש ותתן לנו ה' אלהינו באהבה כו' כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו כו' ולזה אין מונע לנו מדביקות הנפש ביחודו ואורו ית' אלא הרצון שאם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו כו'. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו ית' ואומר ה' אלהינו ה' אחד הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו ית' דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח והיא בחי' יציאת מצרים ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דווקא. אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש כדאיתא בגמרא ופוסקים אלא מפני שהן דבר אחד ממש. וכן בסוף פ' יציאת מצרים מסיים ג"כ אני ה' אלהיכם והיינו גם כן כמש"ל:

 
פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

א"ס ב"ה = אין סוף ברוך הוא
ע"י = על ידי
בק"ש = בקריאת שמע
ית' = יתברך
וכמש"ל = וכמו שנאמר לעיל
כמ"ש = כמו שכתוב
בזה"ק = בזוהר הקדוש
ע"פ = על פסוק
והל"ל = והווי למאמיר
ע"ש = עיין שם
וז"ש = וזה שכתוב
ח"ו = חס ושלום
בחי' = בחינת
פ' = פרשת
ג"כ = גם כן
 
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים