עברית  |  English  |  

  ב"ה
 
 
 
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
 

 
בית דין אמריקה  |  



דף הבית >> תניא יומי מבואר >> שיעורים לחודש חשוון תשע"ד >> יום שלישי ד' חשוון
 

                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
הרב נחמן נחמנסון השליח הראשי להודו מוסר שיעור תניא יומי בבית חב"ד הודו
הסבר התניא היומי:
הרבי הזקן מצטט את מה שכתוב ברעייא מהימנא שהוא ספר קבלי. בעבר בתקופת התנאים והאמוראים לא לימדו קבלה לכל אחד. מפני שקבלה זה סודות התורה ולא כל אחד מסוגל להבין ולקלוט את הדברים המופשטים והעמוקים האלו. אבל בימינו מומלץ ללמוד קצת מסודות התורה. בדורות הראשונים למדו קבלה וסתרי תורה רק יחידי סגולה כמו רבי שמעון בר יוחאי ובנו. הם למדו זאת בהיחבא, בזמן שהם התחבאו במערה מפני הרומאים. ולמה זכה לגילוי כל סודות התורה וכתיבת ספר הזוהר? רבי שמעון בר יוחאי בזמן שהותו במערה הוא סבל מאוד מבחינה גשמית. לא היה לו תפריט מגוון, רק חרובים ומעיין מים. בגדים לא היו לא, לכן היה מתחפר באדמה כדי לכסות את עצמו, ורק בשבת קודש לבשו את בגדיהם. בגלל הסבל הזה זכה רשב"י שיתגלו לו סודות התורה.
מילות התניא המקוריות:
כו בר"מ פ' נשא והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזהר מן זהרא דאימא עילאה תשובה באילין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא ברחמים ויתקיים בהון ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ואילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה לא ישלטו על ישראל יתיר דהא פרנסה דלהון לא להוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ דלא יתפרנסון ת"ח מע"ה אלא מסטרא דטוב דאכלין טהרה כשר היתר ולא מערב רב דאכלין טומאה פסול אסור כו' ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא כו' אינון חכמים דדמיין לשבתות ויו"ט לית להון אלא מה דיהבין להון אינון חולין כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומא דחול ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין להון ת"ח ואתכפיין תחותייהו כאלו לא הוו בעלמא והכי איסור היתר טומאה וטהרה לא אתעבר מע"ה דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמי מאילנא דחיי וצריך לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה ע"כ בר"מ:
והנה המובן מהשקפה ראשונה לכאורה מלשון זה המאמר לחסירי מדע שלימוד איסור והיתר וסדר טהרות הוא מאילנא דטוב ורע מלבד שהוא פלא גדול מחמת עצמו וסותר פשטי הכתובים ומדרשי רבותינו ז"ל שכל התורה הנגלית לנו ולבנינו נקרא עץ חיים למחזיקים בה ולא ספר הזהר לבד ובפרט שהיה גנוז בימיהם וגם כל חכמת הקבלה היתה נסתרה בימיהם ונעלמה מכל תלמידי חכמים כ"א ליחידי סגולה ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים כדאיתא בגמרא וכמ"ש האריז"ל דדוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה ולא בדורות הראשונים וגם רשב"י אמר בזוה"ק שלא ניתן רשות לגלות רק לו ולחביריו לבדם ואף גם זאת פליאה נשגבה דלפי זה לא היה לימוד איסור והיתר וכ"ש דיני ממונות דוחין מצות תפלה שנתקנה ע"פ סודות הזהר ויחודים עליונים ליודעים כרשב"י וחביריו וזה אינו כדאיתא בגמ' דר"ש בן יוחאי וחביריו וכל מי שתורתו אומנתו אין מפסיקין לתפלה ואפילו כשעוסק בדיני ממונות כרב יהודה דכולהו תנויי בנזיקין הוי ואפ"ה לא הוי מצלי אלא מתלתין יומין לתלתין יומין כד מהדר תלמודא כדאי' בגמ' ובירושלמי פ"ק דברכות ס"ל לרשב"י דאפי' לק"ש אין מפסיקין כ"א ממקרא ולא ממשנה דעדיפי ממקרא לרשב"י ולא חילק בין סדר זרעים ומועד וקדשים טהרות לנזיקין (וסותר דעת עצמו בר"מ בכמה מקומות דמשנה איהי שפחה כו' והמקרא שהוא תורת משה ודאי עדיפא מקבלה דאיהי מטרוניתא בר"מ שם ותורה שבכתב הוא מלכא (דהיינו יסוד אבא המלובש בז"א כמ"ש האריז"ל)). וגם פלפול הקושיות ותירוצים דמסטרא דרע ורוח הטומאה אשכחן ברשב"י דעסק בי' טובא גם בהיותו במערה ואדרבה בזכות צער המערה זכה לזה כדאיתא בגמ' דאמר לר' פנחס בן יאיר אכל קושי' כ"ד פירוקי וא"ל אילו לא ראיתני בכך כו' (וגם באמת ע"כ עיקר עסקיהם במערה הי' תורת המשניות ת"ר סדרי שהיה בימיהם עד רבינו הקדוש דאילו ספר הזהר והתיקונים היה יכול לגמור בב' וג' חדשים כי בודאי לא אמר דבר אחד ב' פעמים) גם אמרו רבותינו ז"ל מיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד.

פיענוח ראשי תיבות וקיצורים

בר"מ = ברעייא מהימנא
פ' = פרשת
ת"ח = תלמידי חכמים
מע"ה = מעמי הארצות
ויו"ט = ויום טוב
ע"כ = עד כאן
ז"ל = זכרונם לברכה
כ"א = כי אם
וכמ"ש = וכמו שכתב
האריז"ל = הרב אדוננו האלוקי רבי יצחק זכרונו לברכה
רשב"י = רבי שמעון בר יוחאי
בזוה"ק = בזוהר הקדוש
וכ"ש = וכל שכן
ע"פ = על פי 
בגמ' = בגמרא
דר"ש = דרבי שמעון
ואפ"ה = ואפילו הכי
כדאי' = כדאיתא
פ"ק = פרק קמא
ס"ל = סבירא ליה 
דאפי' = דאפילו 
לק"ש = לקריאת שמע
בז"א = בזעיר אנפין
בי' = ב-10
לר' = לרבי
קושי' = קושיה
כ"ד = 24
וא"ל = ואמר לו
הי' = היה
ת"ר = תנו רבנן
בהמ"ק = בית המקדש
להקב"ה = להקדוש ברוך הוא
                                 שיעור קודם                                                               שיעור הבא
 
 




     
  בית חב"ד הודו  
     
לייבסיטי - בניית אתרים